לא יכולה הכל קורס הכל מתמוטט שומדבר לא נמצא יותר הכל מסתחרר מסתובב אני מרגישה כל כך מלאה ...מלאה באוויר...מלאה בכלום...ריקנות שעוטפת ...אני לא מרגישה כבר חלק מן העולם מרגישה שחלל..חלל ביניים אינסופי מפריד ביני לבין שאר העולם,ואולי אני בעצם החלל האינסופי,אני כלום,אני אוויר אני לא שווה כלום אני מתחרפנת לא יכולה יותר,אף אחד לא רואה אותי,אף אחד לא מרגיש אותי,אף אחד לא מבחין בקיומי,אף אחד לא אוהב,אף אחד לא מצפה למשהו,או שמצפים ליותר מידי,רק צפייה כולם באים רק עם צפייה ,הם תמיד מצפים למשהו,למה הם מצפים למשהו!?לא יכולה יותר לא יכולה,הצפייה הורגת אותי,או שבעצם אני כבר מתה,לא חלק מן העולם אבל גם לא חלק מלא עולם,לא מתקיימת לא יכולה רק מנסה למלא את הציפיות של האנשים,אולי בעצם גם עם זה הפסקתי,מה עם הציפיות שלי,רצונות שלי....הם כבר לא קיימים יותר הרצונות שייכים לאנה וציפיות למיה .ואני?!אני שומדבר פרט ללוח המטרה של אנה ומיה....אהבה שלי אליו צריכה להעלם הן אומרות אבל היא לא מתפוגגת,אסור לי לאהוב כלום מלבד צום ואי אכילה זה מה שהן אומרות אבל אוהבת אותו לא יוצא לי מהראש ואתמול הוא נעלם ממני להרבה זמן לא אראה אותו יותר לא אוכל לסבול את זה שלא אראה אותו יותר הוא היה החוט שבגללו נשארתי בעולם ועכשיו החוט נקרע נעלם אין יותר,לא צריך להיות,לא,לא,לא!....שקט!!שקט!!אסור לחשוב ככה אסור הוא לא סיבה לשרוד הוא אף פעם לא היה פשוט אני כל כך חלשה ולא מצייתת כמו שצריך להן,לא מצייתת,אני רק כלי שמעוצב על ידן,אבל הוא יוצא כל כך עקום,הן בקרוב יתאשו ממני יזרקו אותי לפח וכלום לא ישאר,לא ישאר דבר.......
רק חלל ביניים אינסופי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
