הרסתי,נשברתי,קרסתי,לא יכולה יותר עם החיים האלה כל כך רציתי לא לכתוב במיוחד בגללה,והנה אני כותבת שוב:|
איכזבתי-את אנה כי אחרי יום וחצי בלי אוכל בלסתי אשכול בינוני של ענבים ,לחמנייה שלמה(עם סומסום) וחצי כוס מיץ פסיפלורה:[
את אבא שאני מתעצלת מידי כדאי לעבור ל4 יחידות מתמ'
הרסתי- את הצום.
נשברתי-כי בכיתי בגללו אחרי שהבטחתי לא לעשות את זה.ושוב חתכתי אחרי שבועיים בלי שגם את זה ניסיתי להפסיק.
קרסתי-שפגשתי אותו והוא התנהג אלי בצורה הכי מגעילה שהוא אי פעם התנהג אלי והוא רצה להיות רק איתה,ואני?!אוויר,כאילו לא הייתי שם,כאילו לא הייתי קיימת.
אני מתחילה לחשוב יותר ויותר שאני לא צריכה להיות קיימת,יותר ויותר אנשים לא שמים לב לקיומי עכשיו הוא הבנאדם שהכי היה לי אכפת ממנו בעולם ועכשיו!?אני חושבת עליו ומתחיל להיות לי כאב חד בחזה רק מהמחשבה עליו,זו רמת כאב שאני לא יכולה לתאר,אפילו שחתכתי כדאי לא לחשוב עליו להתמקד בכאב עדיין הכאב שנגרם לי בגללו יותר כואב.
לא רוצה להרגיש,לא רוצה רגשות,זה יותר מידי רע,זה יותר מידי מקרב אותי ללהיות אנושית ואם אני קרובה ללהיות אנושית אני לא יכולה להיות מספיק אנוכית בשביל להתאבד,אז לא רוצה רגשות רוצה לתת אותם לאנה,שאנה תתמרן את הרגשות שאנה תחליט,אבל לא הקשבתי לאנה אכלתי היא אמרה שאם אני לא אוכל יהיה בסדר אני אשכח ממנו ואז,אכלתי.הכל באשמתי שלא הקשבתי לה.
גם הוא באשמתי,הוא לא היה מתנהג אלי כל כך מגעיל אם הייתי רזה,הכל בגלל השומנים שלי שהוא מתנהג ככה,הוא לא היה מתנהג ככה אם הייתי רזה ,הרי מי ירצה להתייחס לשמנה כמוני?!אף אחד!אף אחד!לאף אחד לא אכפת,ולאף אחד לא צריך להיות אכפת,כי הרגשות שלי יתמוגגו עם הזמן עם הזמן אני אלמד לא להרגיש רק אל תרגישו כלפי משהו אתם סתם תפגעו פשוט תשכחו מקיומי כמוהו,זה הרבה יותר פשוט,הרי מי שם לב לאנשים שהיו שם בשבילך במשך הרבה זמן,אף אחד,אז פשוט תשכחו המקיום שלי,ככה יהיה טוב.
אני מרגישה עכשיו שאני כלום,רק כאב אחד גדול,עוצרת,מסתכלת על עצמי,לא יכולה להיות כלום עם כל השומן הזה!פאק למה אני לא יכולה פשוט לצום ולמות רזה ולשים סוף לכאב הזה,לשים סוף להכל,נמאס לי להתמודד,הוא שבר אותי לחלוטין,נמאס לי להראות שהכל בסדר שהכל לא בסדר,למה כל הזמן אני צריכה להעמיד פנים?!אנה אומרת שככה זה ילך יותר מהר שלא ישימו לב אלי ככה,שהכל יסתדר ואני יוכל להעלם לי בשקט,אני מקווה שאת צודקת.
מקווה שאנה צודקת.