אני כזאת גרועה וכל דבר שאני מנסה להשיג פתאום נהיה כל כך קשה ומסובך,

בעיקר בקטע של ציונים-תקופה על הפנים שאני מתפללת כבר שתיגמר.

ופתאום הגיע גל של עצבים וריבים והכל, ואין לי כוח לזה,

ואני סתם פוגעת באנשים שהכי חשובים לי- אבל גם הם לפעמים פוגעים בי ככה שזה איכשהו מתאזן.

פעם ראשונה ניראה לי שאני באמת כותבת כאן משהו כזה, לא יודעת.

שיהיה סוף שבוע טוב,

שנהנה בסמינר ובכלל בחיים

3>

אני סתם מאכזבת את האנשים שמסביבי ובמיוחד את עצמי,

ואולי זה לא כזה גדול ומשמעותי אבל בשבילי כן.

וקשה לי עם זה ואני לא רוצה שזה יהיה ככה כי באמת באמת השקעתי.

ואם זה מה שקורה שמשקיעים מצבנו לא טוב ובכלל לא נגיע רחוק.

"עצלנות כושלת כישלון חרוץ
בזבוז פרוע ואין לי תרוץ
אני עוזב אני עוזב היום"

נמאס לי להרגיש לא קשורה אליכן ושמוציאים אותי כל הזמן.

עצוב כמה שזה נכון..

"יריית הזינוק, את פותחת מהר

 ואני אחרייך אני לא מוותר

עומד בקצב שאת מכתיבה

 והקצב מהיר הוא כל הזמן מתגבר

 אף אחד מאיתנו על כוחו לא שומר

 ונדמה שקו הסיום מתרחק עוד יותר."

(על קו הזינוק- החברים של נטאשה)

3>

אין לי מושג מה ניסיתי להראות כאן. זרמו.

זה פשוט מדהים איך שכל פעם אני חושבת שהפעם באמת עברתם את הגבול,

ואז אתם מוכיחים לי שזה עוד לא הכל וכותבים משהו עוד יותר נורא.

כל הכבוד, ממש שיחקתם אותה.