מי שתוקף חיילים ואנשי כוחות הביטחון, מיידה בהם אבנים, פוצע אותם; מי שמתייחס לצה"ל כאל אויב, הופך את עצמו לאוייב של צה"ל ושל מדינת ישראל. מי שפוגע בחיילי צה"ל – בוגד במולדת, הוא גיס חמישי לכל דבר. כך יש להתייחס למחנה הטירוף שבשולי הימין הקיצוני.
ההתעמרות של אותם שוליים בערבים, היא התנהגות בלתי מוסרית, בלתי אנושית ובלתי יהודית, המטילה כתם על העם היהודי.
את הנזק הגדול ביותר גורם מחנה הטירוף למפעל ההתנחלות ביש"ע. הנזק התדמיתי נורא ואיום – הוא עלול להפוך את כל ציבור המתיישבים למצורע בעיני הציבור הישראלי לגווניו השונים. אם כך תצטייר ההתיישבות ביש"ע בעיני הציבור, גם אנשים המתנגדים לנסיגה יתנו ידם לעקירת היישובים, כדי שלא יהיה במדינת ישראל חבל שזו דרכו. אך הנזק התדמיתי אינו העיקרי. בראש ובראשונה מדובר בנזק מוסרי.
מי שיכול למנוע את המעשים האלה ומשתמט מכך, בשל פחדנות או בשל כל סיבה אחרת, הופך שותף לאחריות, ולא יוכל לרחוץ בנקיון כפיו ולומר שידיו לא שפכו את הדם.
רוב מניינו ובניינו של הציבור ביש"ע, הוא ציבור ציוני לעילא ולעילא. רוב המתיישבים הם מלח הארץ במובן הכי אמיתי והכי בסיסי של המילה – אזרחים טובים, אנשים טובים, חיילים טובים, מתנדבים למען הקהילה ולמען החברה הישראלית, אנשים מוסריים וערכיים ממדרגה ראשונה. אך גם תפוח רקוב אחד עלול להרקיב את המיכל כולו.
לכן, חובתו של הציבור ביש"ע ובעיקר של הנהגתו, להתעלות מעל ההבלים הילדותיים של אל תגידו בגת, אל תכבסו את הכביסה המלוכלכת בחוצות אשקלון; על הציבור והנהגתו להוקיע ולהקיא את האנשים האלה. על הנהגת יישובי יש"ע לעמוד בראש הקוראים לממשלת ישראל וכוחות הביטחון לנקוט יד הרבה יותר קשה, כדי לשים קץ להפקרות הזאת.
חסלו את מחנה הטירוף, ולא – מחנה הטירוף יחסל אתכם.
"בשבע"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
