אני מודה ומתוודה, נשביתי בקסמו של ברק אובמה. בדרך כלל, איני מתחבר לכריזמה. שמעתי על הכריזמה של נתניהו, של שרון, של עזר ויצמן, של חיים רמון ואחרים, אך אני מודה שהם אף פעם לא הלכו עליי קסם. ברק אובמה, לעומת זאת – כן. הוא מקרין מנהיגות, מקרין תחושה שאם ההגה יהיה בידיו הוא יהיה בידיים טובות. הוא יוצר תחושה שיש על מי לסמוך.
אובמה מגלם מסר של חדשנות ושינוי, לעומת הניאו שמרנות השלטת בארה"ב בעשור האחרון, והמסרים שלו – אחריות חברתית, אחריות לבריאות, יתר שוויון, יתר סולידריות וכד' חשובים מאוד לא רק לארה"ב אלא גם כמסר לעולם כולו (אם כי יש להניח שאחרי משבר הקפיטליזם, גם מקיין, אם יהיה נשיא, לא ידבק בפונדמנטליזם קפיטליסטי, אלא בקפיטליזם נאור. הרי בוש עצמו הזרים 700 מיליארד דולאר למשק, כדי להצילו, ואף הלאים את הבנקים. מי היה מאמין...).
בעצם בחירת אדם שחור לתפקיד הרם ביותר בעולם, גלום מסר חשוב ביותר לאנושות – מסר של שוויון ערך האדם, של שוויון בין הגזעים, של שוויון הזדמנויות. מסר זה חשוב במיוחד לנו, היהודים, העם שסבל יותר מכל עם אחר מגזענות.
כמובן שאותי מעניין במיוחד היחס לישראל. בעניין זה איני רואה הבדל מהותי בין אובמה למקיין – אני מאמין באמת ובתמים ששניהם ידידי ישראל, שניהם אוהבים את ישראל ושניהם מחוייבים לברית עם ישראל. עם זאת, אני מעריך ששניהם, לצערי, לא יהיו ציונים יותר מראש ממשלת ישראל...
לפני חודשים אחדים התרוצצו באינטרנט מיילים שניסו להציג את אובמה כבן ברית של האסלאם הקיצוני – קמפיין שהתבסס על שמו האמצעי של אובמה – חוסיין. היה זה קמפיין דוחה, נמוך וגזעני, המעורר שאט נפש.
בקיצור, יש כל הסיבות לרצות שברק אובמה יבחר לנשיאות ארה"ב.
ואף על פי כן, אני מעדיף לראות את מקיין בתפקיד.
מדוע?
האתגר הגדול ביותר המוצב היום בפני האנושות, הוא האיום האיראני. איראן, מעצמת העל של הקנאות האיסאלמית, היא איום בסדר גודל של האיום ההיטלריסטי באמצע המאה שעברה. איראן עם פצצת אטום, כמוה כגרמניה הנאצית עם פצצת אטום.
נשיא ארה"ב הוא האדם שצריך להוביל את מלחמת בני האור בבני החושך, המלחמה של האנושות הנאורה נגד איראן ומה שהיא מייצגת.
ברק אובמה מקדם אג'נדה של פייסנות צ'מברליינית כלפי איראן. גישת צ'מברליין ("הבאתי שלום בדורנו", אחרי הסכם מינכן) הובילה לאסון הגדול ביותר בתולדות האנושות.
מי שלא למד ולא הפנים את לקחי המאה ה-20, אינו ראוי להנהיג את העולם החופשי במאה ה-21.
* הפורטל לצדק חברתי bsh