הבלוג של אורי הייטנר

ארבעה ימים אחרי רצח רבין, פגש אותי אדם מסויים, והראה לי מסמך בכתב יד – שני עמודים ובהם שורה של שאלות. שאלות, שאם נהפוך את סימני השאלה שבסופן לסימני קריאה, הרי הן שלד תיאוריית הקונספירציה. כמעט כל התיאוריה הזו היתה מנוסחת באותה סדרת שאלות. "אתה מאמין לשטויות האלה?", שאלתי. "אני רק מציג שאלות", הוא השיב, מסתיר חיוך בזווית פיו. כמובן שדחיתי על הסף את השטות הזאת, ובן שיחי קצת נסוג והציג זאת כסתם שעשוע אינטלקטואלי. לא ייחסתי לכך חשיבות רבה, שהרי מי פתי ויאמין לפירכות כאלו, להבלים כאלה.

הייתי אז דובר ועד יישובי הגולן. היינו בעיצומו של מאבק קשה נגד נסיגה מהגולן. הרצח - מעבר לאסון הנורא כשלעצמו, נתן מכה נוראית לכל התנגדות למדיניות הנסיגות. בסקרים שאחרי הרצח, הוביל פרס על יריביו בהפרש של 40%. דומה היה שהרצח העניק לשמאל את השלטון לדורות, כאשר כל התנגדות לו היא בלתי לגיטימית. מה ששינה את המגמה, היה סדרת פיגועי הטרור הרצחניים, האוטובוסים שהתפוצצו בחודשים שלאחר מכן, עוד בטרם יבשה הדיו מעל הסכמי אוסלו. אם יגאל עמיר העניק לפרס את השלטון, באו הפלשתינאים והעבירו אותו לנתניהו.

למה הציג לי האיש את דף השאלות? מן הסתם, הוא הבין שתחת ההלם מהרצח, לא תהיה התנגדות למהלכי הממשלה, לא יהיה כוח להתנגד. תיאוריית הקונספירציה, נועדה להקטין את ההלם באמצעות הטלת ספקות באמיתות האסון. בנוסף לכך, היא ניסתה לנתב את רגשות האבל והזעם אל עבר הממסד הממשלתי. הרי הטענה המרכזית, בגרסאותיה השונות, היא שהשב"כ עמד מאחורי רצח את יצחק רבין.

המדהים בסיפור הזה, הוא המהירות שבה נטוותה התיאוריה. ארבעה ימים אחרי הרצח, אני כבר שמעתי אותה. דומה, שיום אחרי הרצח, אולי עוד באותו לילה, כבר ישבו אנשים והמציאו את התיאוריה הזו, ולמחרת החלו להפיץ אותה, בצורת שאלות והטלת ספקות. זוהי ציניות קרת רוח ונואלת שאין כדוגמתה.

כאמור, כאשר שמעתי את הדברים, לא ייחסתי להם חשיבות. ראיתי בהם דברי הבל שאיש לא יקנה וישכחו במהרה. אולם היום, 13 שנים אחרי, אלפי אנשים, אולי עשרות אלפים, מאמינים לסיפורי ההבל הללו. גם היום יש מי שממשיכים לטוות את השקר, אך האלפים המאמינים לו, הם תמימים שאכן קונים את הסיפור.

אחת לכמה ימים אני מקבל דוא"ל (כחלק מרשימת תפוצה ענקית) מד"ר אשר גיתאי ממגדים, ובו עדכונים של תיאוריית הכזב הזו. בד"כ אני מתעלם וממהר למחוק. לעתים אני פותח, ובכל פעם נדהם מחדש. אני קורא שם שרבין נרצח בידי המאבטח יורם רובין, שהופעל בידי ה-cia כדי לרצוח את רבין, מאחר והנ"ל עמד לבטל את הסכמי אוסלו, בשל ההפרות הפלשתינאיות ופיגועי הטרור. הוא מציע לאסור את רובין, ואח"כ לשחרר אותו ולהחזיר אותו לידי האמריקאים תמורת פולארד... ההודאה של יגאל עמיר אינה קבילה כיוון שהוצאה ממנו בדרכים בלתי כשרות. לטענתו, לריסה טריבובלר היא סוכנת השב"כ והילד שנולד אינו באמת של יגאל עמיר ועוד כהנה וכהנה הבלים. נשמע מצחיק? יתכן. אבל אלפים, אולי רבבות, מאמינים בכך. מי שמאמין לתיאוריות הללו – אי אפשר לשכנעו בעובדות או בדברי היגיון. איך אפשר להתמודד עמן? אני מודה, שאין לי כל תשובה.

* "שישי בגולן"