הבלוג של אורי הייטנר

חג המשק ביטא את אורטל בגדולתה, בתפארתה, בקסמה. אורטל היצירתית, אורטל התרבותית, אורטל המקורית, אורטל ההומוריסטית. אורטל של מבוגרים וצעירים, נוער וילדים, יחד על הבמה, במשחק, בשירה ובריקוד. אורטל של דיסקו משותף למבוגרים ולילדים, של ריקודים לאורך 4.5 שעות. אורטל של היחד, של האהבה, של החברות, של הגאווה, של השמחה.

... ולחשוב שרק לפני שלושה חודשים ביטלנו את המופע הגדול של שנת ה-30, בשל משבר חברתי.

****

בתפקיד "הפסיכולוג" שגילמתי בהצגה "בביטול", איבחנתי אצל אורטל, בין השאר, מניה דיפרסיה.

כך על הבמה. ובמציאות?

סאטירה היא בהכרח הגזמה, אך היא מבוססת על המציאות. ו... כן, יש בנו מן המניה דיפרסיה.

שלושה חודשים אחרי התרוממות הרוח של פסח במדבר, שם הרגשנו על גג העולם - דיכאון של משבר חברתי ותחושה שהכל מתפרק לנגד עינינו ושהשמים נופלים. וכעבור שלושה חודשים נוספים, שוב חגיגות, ושמחה ויחד יצירתי. זאת, בהמשך לאירועי ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות. מעברים חדים כל כך, קיצוניים כל כך.

המשבר החברתי שחווינו בקיץ, דומה למשברים שהם מנת חלקה של קהילה ממוצעת כמעשה יום ביומו. התברכנו בחיים יציבים מאוד, נטולי משברים כלכליים, חברתיים ודמוגרפיים. זו ברכה גדולה מאוד. מן הראוי שהעוצמה החברתית הזאת תהווה עמוד שדרה של חוסן בעתות משבר, אם וכאשר הן מתרגשות עלינו. אך משום מה, העובדה שאנו רגילים ליציבות, גורמת לנו לתגובות בלתי פרופורציונליות, כמעט היסטריות, כאשר אנו סוטים מן המסלול היציב הזה.

כך היה במשבר ז'-ח' ב"אביטל". איני מדבר על עצם חילוקי הדעות (כזכור, עמדתי האישית היתה שונה מעמדת הקיבוץ) אלא על חוסר הפרופורציה בתגובה, על ההתייחסות להחלטה כאל סוף העולם. וכך היה גם במשבר החברתי, שהוא בסך הכל צירוף של כמה אירועים חברתיים לא פשוטים, אך כאלה שכל חברה חווה מפעם לפעם, שהציפו בעיות חברתיות, ובהן תחושת הדרה וחוסר של שייכות בקרב חלק מן החברה.

איני מזלזל כלל בבעיות עמן אנו מתמודדים ובמשבר שפקד אותנו, להיפך. אין לי ספק שחובתנו להתמודד עמן. התהליך החברתי נועד להתמודד עמן, אם כי יש לזכור, שההחלטה על תהליך אסטרטגי – חברתי התקבלה עוד קודם לכן, ללא קשר למשבר.

התהליך הוא חשוב מאוד, אך לדעתי המופע המרכזי הגדול שאותו ביטלנו, ובעיקר תהליך הכנתו, הוא מרפא טוב יותר, יעיל יותר, מהיר יותר ועמוק יותר מהתהליך (וכמובן שאין הוא בא במקומו, אלא לצדו). בפרפרזה על אמרתו המפורסמת של אחד העם, שיותר משישראל שמרו על השבת שמרה השבת על ישראל, אני מאמין שיותר משהקהילה יוצרת תרבות, התרבות יוצרת את הקהילה.

הסאטירה היא התמודדות חברתית אמיצה וחשובה, וכזו היתה ההצגה "בביטול". נהניתי מאוד, כצופה ומשתתף, ורק דבר אחד פגם בהנאתי – תחושת ההחמצה הגדולה, על כך שלא קיימנו את המופע הגדול.

תקוותי הגדולה היא שהתיקון יהיה בשנה הבאה – שאת השנה ה-31 לאורטל נחגוג ברוב עם והדר, במופע הגדול שנועד להתקיים השנה. וכיוון שאנו אוהבים להיות מקוריים, מה מקורי יותר מחגיגת יובל ה-31?

* מידף - עלון קיבוץ אורטל