הבלוג של אורי הייטנר

האם רוני בר-און יועמד לדין בפרשת ההצבעות הכפולות? אני משער שלא. מדובר בעבירה שנעשתה לפני חמש שנים וחצי, ומן הסתם חלה עליה התיישנות. אני מקווה שלא. אין כל עניין לראות את בר-און עומד לדין ונדון למאסר על תנאי או לעבודות שירות. גם העמדתם לדין של חזן וגורולובסקי לא היתה במקום, בעיניי, ובוודאי שלא העמדה לדין לאחר זמן כה רב.

אין המדובר בעבירה פלילית מובהקת, כמו גניבה או שוחד. מדובר בעבירה ציבורית ופוליטית, של רמאות וגניבת הצבעה. עבירה ציבורית ופוליטית אינה חמורה פחות מעבירה פלילית, אך ראוי שהטיפול בה יהיה במישור הפוליטי והציבורי ולא במישור הפלילי.

במדינה מתוקנת, אדם שרימה וגנב הצבעה אינו ראוי להיות חבר פרלמנט אפילו 24 שעות אחרי שנתפס בקלקלתו. ודאי שאין הוא ראוי להיות שר בממשלה, לא כל שכן – בתפקיד בכיר כל כך, קל וחומר בתפקיד שר האוצר.

שר אוצר אינו יכול לתפקד ללא אמון הציבור. כדי ליהנות מאון הציבור, חייב שר האוצר להיות בעליל אדם ישר והגון. רוני בר-און שגנב הצבעה, אינו אדם ישר ואינו אדם הגון. הוא אדם מושחת. כאדם מושחת, עליו ללכת בעקבות קודמו המושחת, הביתה.

על רוני בר-און להתפטר לאלתר. אם לא יתפטר, יש לפטרו. אך מי יפטר אותו? אולמרט?!

זהו מבחנה של ציפי לבני. לבני חרטה על דגלה את הפוליטיקה האחרת. המסר המרכזי שלה, הן בבחירות המקדימות והן בבחירות לכנסת, הוא היותה סמל לניקיון ויושרה.

רוני בר-און הוא אחד מבכירי "קדימה", והוא בכיר תומכיה במפלגה. אין ספק שהדילמה של ציפי לבני אינה פשוטה. בכל זאת, מדובר בחבר נאמן. כאדם פרטי, ניתן להבין אותה אם תדבק בחברות ובנאמנות. אולם ציפי לבני אינה אדם פרטי, אלא אישיות ציבורית, מנהיגת מפלגה גדולה, מועמדת מרכזית לראשות הממשלה. האם היא תקרא לבר-און לעזוב את הפוליטיקה ותפעל לכך שלא יבחר ברשימת מפלגתה?

על ציפי לבני לבחור – בר-און או ניקיון.

 "אומדיה"