לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2008

לא למכירה


תגובה ל"החמצנו את בוגי", "הקיבוץ" 28.11

 

לאחר שחרורו מצה"ל, פלירטט סגן הרמטכ"ל היוצא מתן וילנאי עם המפלגות השונות במערכת הפוליטית. בין השאר הוא נפגש עם ראשי "הדרך השלישית" זצ"ל, שהתרשמו שדעותיו של האיש זהות לעמדותיהם. וילנאי הוזמן לביקור בגולן. כדובר ועד יישובי הגולן, באותם ימים, התלוויתי אליו.

 

לאורך כל הביקור אמר וילנאי דברים כדרבנות באשר לחשיבות המשך ריבונותנו על הגולן. כמעט חשתי שתפקידי כדובר הוועד מיותר, כאשר יש דובר מוצלח כל כך לרעיון. הביקור הסתיים בפגישה במסעדה, עם ראשי המועצות והנהגת הגולן. בשלב מסויים נשאל וילנאי האם יצטרף לדרך השלישית. וילנאי השיב בשלילה. "אני תומך בדרככם", אמר, "אבל אני נכנס לפוליטיקה כדי להשפיע. להשפיע אפשר רק במפלגה גדולה, כשנמצאים בקרבת הקברניט. לכן אני אצטרף לאחת משתי המפלגות הגדולות". "מה פירוש אחת משתי המפלגות הגדולות?", הקשיתי. היה זה ערב הבחירות ב-1999. "הרי שתי המפלגות הללו יריבות, כותשות זו את זו, מתחרות זו בזו. איך אתה יכול להתלבט ביניהן?". מתן לא התבלבל, והשיב בשקט: "ההבדל בין המפלגות לא גדול, בראש שתיהן עומדים אנשים ראויים, ואני אצטרף לאחת מהן".

 

כעבור כשבוע התראיין וילנאי בתכנית "משעל חם", והודיע לאומה על החלטתו להצטרף למפלגת העבודה. קצת הופתעתי, חשבתי שהוא יבחר בליכוד, אך הייתי מרוצה מהחלטתו. היה לי ברור שמפלגת העבודה תנצח, שברק יהיה ראש הממשלה הבא, ושמחתי שבצמרת המפלגה ובין שריה העתידיים יהיה אדם המתנגד בתוקף לנסיגה מהגולן. שמחתי לא נמשכה זמן רב. ניסים משעל שאל את וילנאי לדעתו בסוגיית הגולן. וילנאי אפילו לא מצמץ והשיב שעלינו ללכת בדרכו של יצחק רבין – "עומק הנסיגה כעומק השלום".

 

כך, חזיתי מקרוב בתופעה שוילנאי הוא רק אחד ממייצגיה הרבים – התופעה של גנרלים משוחררים אופורטוניסטים, המעמידים עצמם למכרז במערכת הפוליטית, לכל המרבה במחיר, כשהם חפים מהשקפת עולם.  

 

בגיליון הקודם קבל מאיר מורן על ראשי מפלגת העבודה, שלא פנו לבוגי יעלון ולא הציעו לו להצטרף לשורותיהם. "כך החמצנו את בוגי", מביע מורן את מורת רוחו.

 

בעיניי, העובדה שמפלגת העבודה לא פנתה לבוגי יעלון, היא אות כבוד ליעלון. מאז שחרורו מצה"ל יעלון לא העמיד עצמו למכירה. הוא הביע באופן בהיר וחד עמדה פוליטית ברורה, כאומר – אם אלך לפוליטיקה, יהיה זה רק על בסיס אידאולוגיה.

 

ראשי מפלגת העבודה הבינו היטב, שאין סיכוי שיעלון יצטרף אליהם, כל עוד דרכם הפוליטית רחוקה כל כך מדרכו. לכן, הם נהגו כראוי כאשר לא פנו אליו בהצעות.

 

* "הקיבוץ"

נכתב על ידי הייטנר , 29/11/2008 14:41   בקטגוריות אנשים, הגולן, היסטוריה, סיפורים, פוליטיקה, אקטואליה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)