ועידת ועדות הנוער, שנערכה לפני שבועות אחדים, היא מופת לדמוקרטיה קהילתית השתתפותית. אולם המליאה היה מלא מפה לפה, בנציגי ועדות הנוער כמעט של כל היישובים, מזכירי יישובים, רבני יישובים, חברי ההנהלה הציבורית של המתנ"ס. היום, כאשר אנו בונים את התכנית השנתית ואת תקציב 2009, המסרים שקיבלנו מנציגי הציבור בוועידה, הם נדבך חשוב בהחלטותינו.
הוועידה הזאת לא נעשתה בחלל ריק. היא לא היתה יכולה להתקיים ונציגי היישובים לא היו מתייצבים לקריאה הזאת, אלמלא החריש העמוק, העבודה המצויינת שנעשתה בשנים האחרונות בידי מחלקת הנוער, בראשותה של ליאת כהן רביב, שסיימה בשבוע שעבר את תפקידה. אמנת הנוער במרכז, הציבה את החינוך הבלתי פורמלי בגולן כשווה ערך לחינוך הפורמלי והציבה את תחום הנוער במקום מרכזי ביותר בסדר היום ובסדר העדיפויות, כולל סדר העדיפויות התקציבי, של המועצה, של המתנ"ס ושל היישובים. יש עוד הרבה מה לעשות, הרבה מה לשפר, הרבה מה לקדם, אך הגענו למקום טוב ויש לנו מקום לסיפוק ולגאווה.
ככל שקידמנו את נושא הנוער, בלט לעין הפער בין רמת החינוך הבלתי פורמלי של הנוער לרמת החינוך הבלתי פורמלי של הילדים הקטנים יותר, ילדי כיתות א'-ו'. הפעילות לילדים אלה הסתכמה בחוגי המתנ"ס – הן במסגרת יום חינוך ארוך והן החוגים אחה"צ, בקבוצות הספורט הייצוגי והקונסרבטוריון למוסיקה. פעילות זו חשובה מאוד, בעיקר בכלים שהיא מעניקה לילד ובביטוי שהיא מאפשרת לו, וביצירת קבוצות חברתיות סביב נושא. אך זה מעט מידי, ובעיקר – אין כאן בניה של קבוצה חברתית קהילתית, על כל המשתמע מכך. בקיבוצים ניתן מענה של חינוך בלתי פורמלי לגילים אלה (יש כמובן פערים בין קיבוץ לקיבוץ). במושבים וביישובים הקהילתיים אין כמעט מענה. החל בכיתה ד' נכנסים הילדים לתנועה, וכאן מתחילה באמת להיבנות קבוצה חברתית המקבלת חינוך ערכי בלתי פורמלי, אך זה מאוחר מידי ומעט מידי. פעילות נוספת הנעשית לאורך השנים היא הקייטנות בקיץ – פעילות חשובה מאוד, אך לאורך תקופה קצרה מידי, 3-4 שבועות.
השינוי החל כאשר הגולן נכנס לפיילוט של רפורמת דוברת. עם המעבר לחמישה ימי לימודים בשבוע, התחלנו להפעיל את תכנית "הבית שלנו" ביישובי הגולן. גם לאחר שבוטלה הרפורמה, ולא קיבלנו עוד תקציבי מדינה בעבור "יום שישי פעיל", המשכנו, בסיוע תקציבי של המועצה והיישובים, להפעיל את התכנית, והרחבנו אותה לכיתות ד' (משרד החינוך מימן את א'-ג').
לא בכדי בוצעה התכנית ביישובים. לנו, כמתנ"ס, נוח יותר לקיים פעילות אזורית בשלוחות המתנ"ס. אולם הבנו שיש צורך לחזק את חברת הילדים היישובית, כפי שאנו מחזקים את חברת הנוער היישובית. התכנית העניקה פעילות חינוכית ערכית לילדים ביישוב, שמרכיב מרכזי בתוכה הוא הקשר ליישוב ואהבת היישוב, לצד תכנים נוספים כבניית קבוצה, אהבת הגולן, פרשת השבוע וקבלת שבת. מאחר ובשנים האחרונות עברנו לקיום קייטנות יישוביות, נוצר רצף בין תכנית "הבית שלנו" לקייטנת הקיץ, מה שהעמיק את בניית חברת הילדים ביישוב.
כל הפעילות הזאת הובילה ליצירת יחידת הילדים החדשה במתנ"ס, בריכוזה של רותי לבנון. מטרת היחידה היא בניית חברות ילדים, כיתות א'-ו' ביישובים ויצירת חינוך בלתי פורמלי לגיל זה. המועצה העניקה תקציב נאה המאפשר בניה הדרגתית של היחידה, שהחלה לפעול בחלק מן היישובים, בכוונה להכנס בשנים הבאות לכל היישובים. מתכונת הפעילות דומה למתכונת פעילות מחלקת הנוער, גם אם בשלב ראשון – במימדים הרבה יותר קטנים. בדומה למד"ב (מדריך בוגר) – מדריך הנוער ביישוב, יפעל בכל יישוב מדלי"ק (מדריך לילדים יותר קטנים). בדומה לליווי ולהדרכה ולהשתתפות בשכר שאנו נותנים למד"בים ניתן שירות כזה למדלי"קים. בדומה למעגל המד"בים – עבודת העמיתים וההכשרה שאנו מעניקים למד"בים, כך החל לפעול מעגל המדלי"קים. בדומה לליווי ועדות הנוער ביישוב בנושא הנוער, כך נלווה את ועדות החינוך בנושא הילדים (בחלק מן היישובים זו אותה ועדה).
החזון הוא פעילות בלתי פורמלית לילדי הגולן בגיל א'-ו' בדומה לפעילות הנוער, המופעלת בידי יחידה בסדר הגודל דומה לשל מחלקת הנוער, מבחינת היקף הפעילות, התקציבים וכו"א, ויצירת אמנת ילדים בין המועצה, המתנ"ס והיישובים, שתגדיר את המחוייבות של הקהילה לילדים, בדומה לאמנת הנוער.
וכשנגיע לכך, השלב הבא יהיה הקמת יחידת הגיל הרך.
ובינתיים, בהובלת המדלי"קים, אנו מתחילים להדליק את הגולן.
"שישי בגולן"