הבלוג של אורי הייטנר

אני שיתופניק שרוף. מה פירוש "שיתופניק שרוף"? איני רק חבר בקיבוץ שיתופי, אלא אני מאמין בכל לבי ברעיון השיתופי, אני נאבק על כך שאורטל תישאר תמיד קיבוץ שיתופי, אני כואב כל הפרטה של קיבוץ שיתופי, הייתי רוצה מאוד שכל התנועה הקיבוצית תהיה שיתופית ושהיא תקים עוד ועוד קיבוצים שיתופיים. אני גם מאמין שהקיבוצים שממשיכים לשאת את דגל השיתופיות, הם התשתית לתחיית הרעיון השיתופי בעתיד.

ודווקא מתוך עמדה בסיסית זאת, אני שולל מכל וכל את התנהגותה של התנועה כלפי מיצר – התנגדותה להחלטת חבריו להפוך ל"קיבוץ מתחדש" (איני אוהב את הביטוי הזה, לשון נקיה לקיבוץ מופרט), ושימוש בזכות הווטו שלה בקיבוץ, בהיותו "קיבוץ בהתהוות", כדי לסכל את החלטתו ולמנוע את אישורה בידי רשם האגודות השיתופיות.

עמדתי אינה נובעת רק מגישתי העקרונית, לפיה כל היופי של הרעיון השיתופי הוא הוולונטריות שלו. אי אפשר לשמור על חיי שיתוף בכפיה ואין זה ראוי לנסות לכפות על קבוצה חיי שיתוף. יש לכבד את האוטונומיה של חברי הקיבוץ לקבוע את דרך חייהם.

אך במקרה של מיצר, עמדתי נובעת בעיקר מסיבה אחרת. אין כל טעם לנסות לכפות על מיצר להישאר קיבוץ שיתופי, כי מיצר אינו קיבוץ שיתופי. כדי להיות קיבוץ שיתופי, צריך קודם כל להיות קיבוץ. כדי להיות קיבוץ,  צריך קודם כל להיות יישוב. נקודת התיישבות, ש-25 שנים אחרי הקמתה מונה 16 חברים (כן, זו אינה שגיאת כתיב ולא פליטת מקלדת) אינה יישוב, ולכן אינה קיבוץ, ולכן אינה קיבוץ שיתופי.

הניסיון של תנועה, שכשני שליש מקיבוציה הפריטו את עצמם, להניף בכוח את דגל השותפות דווקא על מיצר, אינו צודק ואינו חכם, הוא פשוט מגוחך.

חברי מיטר החליטו להפוך ל"קיבוץ מתחדש" מתוך רצון למשוך משפחות חדשות ולשנות את מצבם שינוי דרסטי. אני בספק אם החלטה זו תביא לשינוי המיוחל, אבל דבר אחד בטוח – אי אפשר להמשיך ללכת עם הראש בקיר בדרך שכשלה לאורך 25 שנים.

אך כפי שאין לדבוק בדרך שכשלה לאורך 25 שנים, כך אין מקום לדבוק בגורם המיישב שכשל לאורך 25 שנים. התנועה הקיבוצית קיבלה מעם ישראל נקודה בגולן, שהשקיע בה הון רב, כדי להקים בו יישוב. אם התנועה הקיבוצית נחלה כישלון חרוץ כל כך במשך 25 שנים, עליה להחזיר לעם ישראל את הנקודה, כדי שגורם מיישב אחר יצליח היכן שהיא נכשלה.

טוב עשתה התנועה שהעבירה את שומריה לעקורי נצר חזני. טוב עשתה התנועה שאיפשרה להקים בנטור שבגולן מושב משותף לחילונים ודתיים. נטור היתה בת דמותה של מיצר, והיום היא יישוב צומח ופורח, שרבים צובאים על דלתותיו, והוא הולך והופך למוקד של מנהיגות צעירה בגולן. אין כל סיבה שמיצר לא תלך בדרך נטור.

התנועה הקיבוצית נכשלה במיצר, עליה להחזיר את המפתחות. יש לאפשר למועצה האזורית גולן להציל את מיצר, כפי שהצילה את נטור.

* "הקיבוץ"