הבלוג של אורי הייטנר

כן, אני יודע זאת. איננו חוגגים את הסילבסטר כחג נוצרי, ולמעט השם סילבסטר (שבהחלט ניתן לוותר עליו) אין כל סממן נוצרי בחגיגה. מדובר בחגיגת סוף השנה האזרחית ותחילת השנה החדשה. והרי זו השנה על פיה אנו חיים. כשאנו קובעים פגישה, אנו קובעים אותה על פי התאריך הלועזי. כשאנו חותמים על צ'ק, אנו כותבים את התאריך הלועזי. שנת התקציב שנפתחת ומסתיימת היא השנה האזרחית. וכמה מאיתנו יודעים בכלל מה התאריך העברי היום? אז מה, זאת לא סיבה למסיבה?

אכן כן. ואף על פי כן, אני סבור שהסילבסטר, או ראש השנה האזרחי – לא חגנו הוא ועורי נעשה חידודין חידודין, כאשר אני שומע ביום זה ברכת "שנה טובה".

****

אכן, התאריך אותו אנו מציינים, ולכן אותו אנו מכירים ועל פיו חיים הוא התאריך הלועזי. בעולם גלובלי כך נכון שיהיה – שנחיה את התאריך המצויין בכל העולם. יחד עם זאת, אני יכול להעיד על עצמי, שאני משתדל מאוד להיות מעורה גם בתאריך העברי. על כל מסמך אני מציב את שני התאריכים וכך אנו נוהגים בכל פרסומי המתנ"ס. אך אני מודה שיש בכך אפילו משהו מאולץ.

ולמרות זאת, טענתי היא שהשנה אותה אנו חיים, היא השנה העברית. מחזור הטבע שלנו, הוא של סתיו, חורף, אביב וקיץ, בסדר הזה. מערכת החינוך שלנו פועלת על פי השנה העברית. והיא הרי נוגעת לכל משפחה. מערכות רבות בתוכנו פועלות על פי מעגל השנה הזה. מעגל החגים שלנו, שהוא הבסיס לחיי התרבות שלנו, הוא מעגל החגים היהודי, והוא עמוד השדרה של לוח השנה שלנו. זאת השנה הטבעית לנו.

עד השנה שעברה, תכנית המטרות והיעדים של מתנ"ס הגולן היתה על פי השנה הלועזית. יש בכך היגיון רב, כיוון ששנת התקציב היא השנה הלועזית, והתקציב הוא התרגום המעשי של התכנית. השנה שינינו זאת, ואנו עוברים לבניית תכנית על פי השנה העברית, אף שאין היא חופפת את שנת התקציב. השינוי הזה אינו ביוזמתי, אני אפילו התנגדתי לו בתחילה, בטענה שהפרדה בין התכנית המילולית לתקציב אינה הגיונית, אך שיניתי את דעתי בלחץ חברי הצוות. הם לא העלו זאת מסיבה ערכית – על פי איזה לוח שנה ראוי שנחיה. הם העלו זאת מסיבה מעשית לחלוטין – אין זה הגיוני להפריד בין הגדרת המטרות והיעדים, לבין תכנית העבודה על פיה אנו חיים בפועל. מחלקת הנוער שלנו פועלת על פי השנה העברית. החוגים וקבוצות הספורט – על פי השנה העברית. מועדוני הקשישים, מועדוני הצרכים המיוחדים, הקונסרבטוריון למוסיקה, תכניות הילדים – הכל, הכל פועל על פי השנה העברית. למה? כי זאת השנה הטבעית שלנו. כי טבעי לנו לסיים את השנה בקיץ, לצאת לחופשה או לפגרה בקיץ ולחזור לשנה חדשה. כי האמת היא, שבאופן טבעי, השנה שלנו היא השנה העברית.

נכון, אנו משתמשים בתאריכים הלועזיים, אך אנו משתמשים בהם בתוך לוח שנה עברי. ביטאה זאת יפה אסתר שמיר, שכתבה את השיר (אותו שרה גלי עטרי) – "השנה מתחילה באמצע ספטמבר"*. יש לא מעט מערכות, למשל מערכות הספורט בישראל, המגדירות את השנה עונת 2008-2009, שזה, בעברית, שנת תשס"ט.

****

אני סבור שעלינו לחזק את החיבור שלנו לתרבות היהודית שלנו, להעצים את הזהות היהודית שלנו, לחדש את חיינו היהודיים. מאחר ובלאו הכי השנה אותה אנו חיים היא השנה העברית, אין כל סיבה שנחגוג ראש שנה נוסף על ראש השנה שלנו, ראש השנה היהודי.

ראש השנה היהודי, אינו מתבטא רק בהוללות וזוללות, כמו מסיבות הסילבסטר, אלא הוא חג עמוק ויפה שבו אנו עורכים את חשבון נפשנו; מסכמים את חיינו בשנה היוצאת ומכינים את עצמנו מבחינה נפשית ורוחנית לשנה החדשה. מה יפה מזה?

ראש השנה פותח את מערכת החגים לפיה פועמים חיינו התרבותיים. גם בקהילות החילוניות ביותר בישראל, המערכת התרבותית מבוססת על לוח החגים, ולכן על לוח השנה העברי. עתה, עם הנהגת קבלות שבת באורטל (ויש לציין שביותר ויותר קהילות בישראל מתחילים להנהיג קבלות שבת) גם פרשת השבוע היא חלק ממחזור החיים התרבותי שלנו, והמחזור השבועי הזה חל אף הוא על פי השנה העברית – משמחת תורה לשמחת תורה. את המגמה הזאת ראוי להעצים, כי יש משהו מתייווני בחגיגות הסילבסטר.

****

בשלוש הקדנציות בהן שרתתי כרכז תרבות, דאגתי שתהיינה באורטל מסיבות סילבסטר מוצלחות. חלק גדול מן הציבור רוצה במסיבות הללו, מצפה לכך שהן תתקיימנה, וסברתי שכבעל תפקיד עליי לתת את השירות הזה לציבור. עם זאת, באופן אישי, מעולם לא השתתפתי במסיבת סילבסטר (למרות שבחצות הלילה נכנס יום ההולדת שלי, ונוח לי לחשוב שכל העולם חוגג את יום ההולדת שלי ומתנשק לכבודי).

גם היום אנו סבור, שכל עוד הציבור רוצה במסיבה הזאת, על ועדת תרבות לספק זאת.

אולם אני סבור שהגיעה השעה לדון בכך, להעלות את הסוגיה על סדר יומנו הציבורי. אני סבור שזו סוגיה משמעותית לזהותנו ולתרבותנו היהודית.

* השיר עצמו, אגב, הוא שיר מחאה שנכתב בעקבות הטבח בסברה ושתילה, שבוצע בראש השנה.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל