הבלוג של אורי הייטנר

המלחמה מאחורינו, ולצד סוגיות הביטחון ראוי שסדר היום הציבורי בכלל ומערכת הבחירות בפרט, יחזרו לעסוק במרכיבים האחרים של הביטחון הלאומי שלנו, סוגיות החברה והכלכלה, הזהות היהודית של המדינה, איכות הסביבה, מערכת המשפט והחשוב מכל – מערכת החינוך.

"החלום הרטוב שלי הוא להיות ראש הממשלה ושר החינוך", הצהיר אהוד ברק. בנימין נתניהו התחייב שאם הליכוד ינצח בבחירות תפקיד שר החינוך יהיה בידי הליכוד. התחייבות דומה לא הוקדשה לאף תיק בכיר אחר. ציפי לבני מאיימת שאם הליכוד ינצח ימסר תיק החינוך לש"ס ומכאן משתמע שאם "קדימה" תנצח היא לא תחלק תיק זה לשותפות אחרות.

יתכן שמדובר בהצהרות בחירות בעלמא, אך גם אם כך הדבר, הן מעידות על המשמעות הרבה שהציבור מקנה לתפקיד זה, ויקשה על ראש הממשלה שיבחר להתעלם מכך.

מי ראוי להיות שר החינוך של ישראל?

מערכת החינוך הישראלית חולה. היא נמצאת במשבר עמוק, מזה עשרות שנים. דווקא בשנים שבהן הוזנח החינוך הערכי ועל ראש שמחתנו הועמדה ההישגיות האקדמית, הישגי התלמידים בכל הפרמטרים נמוכים מאוד (בעוד אך לפני שנות דור, במדינת ישראל העניה, שראתה בבית הספר בית חינוך וחרטה על דגלה את ערך השוויון, הישגי מערכת החינוך הישראלי היתה מן הטובות בעולם). מערכת החינוך הישראלית זקוקה לרפורמה מקיפה.

המהלך הרציני ביותר בכל תולדות המדינה לעיצוב רפורמה של מערכת החינוך, נעשה בשנים 2003-2005 בידי כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, שמונה בידי ממשלת שרון, ומוכר יותר בכינויו ועדת דוברת, על שם האיש שעמד בראשה, שלמה דוברת.

כוח המשימה בחן את מערכת החינוך לפניי ולפנים, לעומק ולרוחב, למד את מיטב העשיה וההגות החינוכית בעולם ועיצב תכנית לרפורמה מקיפה, המעצימה מאוד את החינוך הציבורי בישראל, ובין מסקנותיה – יום לימודים מלא (מה שנקרא פעם יום חינוך ארוך) לכל ילדי ישראל מגיל 3 עד 18 המשלב לימוד אקדמי עם העשרה בתחומי האמנות, הספורט, הסביבה, החברה וכד', תוך מתן ביטוי לאינטיליגנציות השונות של הילדים ויצירת אפשרות להעצמה מיטבית של כל ילד. המלצות נוספות הן קביעת תכנית ליבה של לימודים עבור כל התלמידים בכל הזרמים, מעבר לשבוע לימודים בן חמישה ימים, תכנית מובנית ומקפת לצימצום הפערים החברתיים והחינוכיים ומימוש היכולות האישיות, חיזוק שלבי החינוך המוקדמים – הגן והכיתות הנמוכות בבית הספר, יצירת רצף פדגוגי מגיל הגן עד תום ביה"ס העל יסודי, אוטונומיה ניהולית בבית הספר, שיפור משמעותי במעמד המורה, בהכשרת המורה ובשכרו תוך שינוי מבנה יום העבודה שלו ועוד ועוד. כאן הזכרתי כותרות, אך לכל כותרת תוכן מעשי ויישומי.

גדולתה של הרפורמה היא המבט ההוליסטי שלה על המערכת החולה והצעה הוליסטית לפיתרון מקיף. עלות הרפורמה היא מיליארדים רבים ומשמעותה - שינוי של ממש בסדר העדיפויות הלאומי. אין השקעה לאומית טובה מזו, כיוון שהמהפכה במערכת החינוך עשויה לחולל מהפכה בכלכלה, בחברה, בצימצום הפערים ובמלחמה בעוני, במערכת ההשכלה הגבוהה, במדע, בביטחון ובעצם בכל תחומי חיינו.

ממשלת שרון קיבלה את התכנית והחלה ליישם את חלקה כפיילוט ב-35 רשויות. המועצה האזורית גולן, בה אני חי, היא אחת מ-35 הרשויות, ואני יכול להעיד שאף שהיא פעלה שנה אחת בלבד ובאופן חלקי בלבד, תועלתה היתה מרובה. כך גם בשאר רשויות הפיילוט.

עם כניסתה לתפקידה, ביטלה שרת החינוך את מסקנות דוברת, ללא כל הסבר, ללא כל שיקול חינוכי ומקצועי, מתוך שיקולים זרים ובלתי ענייניים. במקום הרפורמה המקיפה הזאת, היא יישמה רפורמה נקודתית הנוגעת למבנה יום הלימודים ושכר המורים. רפורמת "אופק חדש" חיובית וחשובה בפני עצמה, והיא אף נמצאת בתוך מסקנות ו' דוברת, אך אין בה כדי להביא לתיקון המהפכני.

כדי להביא בשורה אמיתית למערכת החינוך הישראלי, יש לחזור לדו"ח דוברת. כדי ליישם אותו, יש צורך בשר חינוך המחוייב לדו"ח בכל ישותו.

האדם המתאים ביותר לתפקיד שר החינוך הבא של ישראל הוא שלמה דוברת.

כאשר מונה דוברת לתפקידו, לא אהבתי את המינוי, בלשון המעטה. במינוי איש עסקים מצליח לתפקיד ולא איש חינוך, ראיתי ביטוי לסדר העדיפויות הלקוי בחברה הישראלית, שרואה הכל בעיניים עסקיות ומודדת הכל במדדים עסקיים, ברוח ההפרטה. אולם דוברת הקיף עצמו באנשי חינוך מן שורה הראשונה, והתוכנית המעולה שהוא עיצב הפריכה את חששותיי.

אם ימונה דוברת לשר החינוך, תהיה זו בשורה גדולה לחינוך בישראל; מימוש הרפורמה שהמערכת כה זקוקה לה – רפורמת דוברת.

* הפורטל לצדק חברתי bsh