הבלוג של אורי הייטנר

נועה יקרה!

טקס הבת מצווה הזה ובמרכזו – עלייתך לתורה, אינו דבר מובן מאליו. אין זו המתכונת הרגילה, המקובלת בקרב בנות מצווה. אין זו דרך שאמא ניתבה אותך אליו. הכל בא ממך! מקטנות התאפיינת בדעתנות, בידיעה מה את רוצה ובעמידה על דעתך.

במשיכה שלך ליהדות הבחנתי כבר בגיל צעיר מאוד, בקידוש ליל שבת אצל סבא. את יודעת בוודאי, שהטקס היהודי כל כך של בת המצווה שלך, אינו הדרך   המסורתית המקובלת ביהדות, אלא זהו טקס אלטרנטיבי של חלופה יהודית, אליה התחברת. הדרך המקובלת ביהדות אינה מתייחסת באופן הולם ושוויוני לבת ולאישה, והבת אינה נדרשת לעלות בה לתורה. את בחרת ביהדות שוויונית, המכירה בזכויותיה וחובותיה השוות של הבת לבן, של האישה לגבר. זאת היהדות היפה. אני מאמין שזאת יהדות העתיד.

הטקס שלך הוקדם בשבוע והוא מתקיים בתפילת מנחה, והפרשה שמתוכה קראת היא הפרשה שלך, שתקרא במלואה בשבת הבאה, היא שבת שירה. כנערה מוסיקלית, האוהבת להאזין למוסיקה, לנגן, לשיר ולשחק - אין שבת המתאימה לך יותר משבת שירה.

למה שבת "שירה"? כיוון שמרכז פרשת השבוע, פרשת "בשלח", היא שירת הים, אותה קראת. בפרשה מוצגת מנהיגותה של מרים, שהובילה בשירה ובריקודים את כל נשות ובנות ישראל. בהפטרה אנו קוראים את שירת דבורה. לפני 3,500 שנה אישה הנהיגה את עם ישראל, היתה מצביאה מנצחת במלחמה ושפטה את עם ישראל. היום יש יהדות שבה אישה אינה יכולה כלל לשבת בדין. הבחירה שלך לעלות לתורה בבת המצווה שלך, היא התחברות ליהדות אותה מייצגות מרים ודבורה, גיבורות השבת שלך, שבת שירה.

נועה היקרה!

הולדתך הביאה לכולנו אושר גדול. ילדה יפה עם עיניים גדולות וכחולות. ומהר מאוד התוודענו לתכונותיך היפות, אהבת החיים השופעת שלך, החברתיות, המרץ, המשיכה למוסיקה, העצמיות שלך, העמידה הנחושה על דעתך.

ואיך נשכח שאת הנכדה הבת הראשונה במשפחתנו, והראשונה שנקראת, בשמך השני, על שמה של אמא שלנו, רחל. אנו, כל ההייטנרים, אוהבים אותך ומאחלים לך שמחה והצלחה בכל דבר שתעשי ובכל דרך שתבחרי, ושתמיד תזכרי להישאר כזאת נועה'לה, כמו שאת.

לאסתי, גידלת ואת מגדלת לבדך ילדה לתפארת, נערה לתפארת. זה ממש לא מובן מאליו, וזאת הזדמנות נהדרת לבטא את ההערכה הרבה שאנו רוחשים לך. לכם, סבא וסבתא, שזכיתם השנה לראות את נכדכם הבכור ונכדתכם הבכורה עולים לתורה בבר ובת המצווה - זכו לראות במעמדים כאלה את כל נכדיכם.

אסיים בקטע משירו היפה של אהוד בנאי "יוצא לאור":

השביל הזה מתחיל כאן
בין סניף בנק למעין
לא סלול, לא תמיד מסומן
השביל הזה מתחיל כאן.

חוצה את העיר
עולה על ההר
ממשיך על הים
ממשיך גם מחר
חותך באוויר, בין הבתים
יוצא אל האור, אל חיים חדשים.

לכי עליו, עלי עליו עכשיו.
מלאכי ציפורים מעליך
מלווים את צעדיך

מרחוק נדלק אור,
אל תסטי, כדי שתוכלי לחזור.