אילו היתה היום בחירה בשני פתקים – לראשות הממשלה ולכנסת, אין ספק שרוב מוחלט של מצביעי "ישראל ביתנו" היו בוחרים בנתניהו לראשות הממשלה. גם מנהיג אוטוריטרי כליברמן אינו יכול להתעלם מרצון בוחריו בצורה בוטה כל כך. לכן, אין מצב שבו ליברמן ימליץ לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על ציפי לבני. יתר על כן, ליברמן יודע היטב, שאיתו ובלעדיו אין לציפי לבני אפשרות להקים ממשלה, כך שגם אילו השתעשע ברעיון של תמיכה בלבני, במצב הפוליטי הקיים הוא לא ינהג כך. למעשה, אין לליברמן קלפים כלשהם. אין לו ברירה אלא להצטרף לממשלה בראשות נתניהו – ממשלת אחדות או ממשלה צרה.
אולם ליברמן מלהטט בקלפים שאין לו, ושומר על מיצובו מתקופת הבחירות, כמעצב סדר היום הפוליטי והתקשורתי בישראל, על סמך מצג שווא של ממליך המלכים, לכאורה. את מצג השווא הזה הוא מבצע בכישרון רב ובערמומיות, מתוך הבנת הפסיכולוגיה המוליכה את לבני ונתניהו.
ליברמן קורא היטב את האובססיה של ציפי לבני להציג את הישגה הגדול בבחירות כניצחון, ואת תלותה בו כמי שיכול לספק לה את האשליה. לבני מקווה שליברמן ימליץ עליה לראשות הממשלה, ועל תרגיל מסריח של פרס שבעקבות זאת יטיל עליה להרכיב את הממשלה. היא מקווה שמהלך זה יניע מהלכים פוליטיים שיובילו לזליגת מפלגות אליה עד שיהיה לה רוב להקמת ממשלה. זוהי אשליה חסרת בסיס. אם יטיל פרס על לבני להקים ממשלה, היא תיכשל במשימה בפעם השניה בתוך חצי שנה, ותחסל בכך את עתידה הפוליטי. אך היא בכל זאת מנסה, וכדי להגיע לכך היא תהיה מוכנה לשלם הרבה, הרבה מאוד, לליברמן.
ליברמן עשוי להרוויח מכך רווח כפול. עצם החיזור הנמרץ של "קדימה" אחריו, מעניק לו לגיטימציה מצד המפלגה הגדולה במחנה שערב הבחירות הוביל את מסע הדה-לגיטימציה שלו. בנוסף לכך, עצם המו"מ הכפול, ההופך אותו לכאורה ללשון מאזנים, משפר את מעמדו במו"מ עם הליכוד, ובכך מעלה את מחירו ומאפשר לו להשיג הישגים גדולים. ליברמן בונה על התפקוד הבעייתי שהוכיח נתניהו בעבר במצבי לחץ, ומקווה שבלהטו להיות ראש הממשלה ישלם מחיר מופקע לליברמן.
התרגיל המבריק של ליברמן מעמיד בפני נתניהו אתגר מנהיגותי. האם יזיע וימצמץ ראשון, יתקפל ויגלה חולשה מול ליברמן, או ינהג כמנהיג אמת, וינהל מו"מ קשוח מולו.
נתניהו יודע שרק הוא יכול להרכיב ממשלה, וכך יהיה גם אם בשלב הראשון תוטל המשימה על לבני. נתניהו יודע שליברמן יודע זאת. נתניהו יודע שליברמן להוט להצטרף לממשלתו ושלא ירצה למצוא את עצמו מנוטרל באופוזיציה. נתניהו יודע שליברמן יודע, שבאפשרותו להקים עם "קדימה" ממשלה ללא ליברמן. נתניהו יודע שהקלפים בעצם בידיו, ואין לו כל סיבה להתקפל. השאלה היא, האם ידע להפגין קור רוח ומנהיגות וינהל מו"מ נוקשה עם ליברמן, או יאבד את העשתונות, ילחץ ויסחט?
האתגר הזה הוא מבחן המנהיגות של נתניהו. באופן בו ינהל את תהליך הרכבת הממשלה, כך ימצב את מנהיגותו ואת דמותו, בארץ ובעולם, לקראת הקדנציה השניה שלו בראשות הממשלה.
* "אומדיה"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
