לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2009

כבדהו וחשדהו


"שנית גמלא לא תיפול". כרזת ענק בנוסח זה ניצבה בפתח אתר שביתת הרעב בגמלא, בספטמבר 1994. אמירה זו, כמוה כשבועה, שבועה של נאמנות ושל מסירות נפש, היתה הביטוי העמוק ביותר לאמונה, שהביאה את חבריי ואותי למעשה קיצוני של שביתת רעב בת 19 יום.

 

"שנית גמלא לא תיפול" אמר בנימין נתניהו בביקורו בגולן, ערב הבחירות. אמירה כזו, בנוסח זה, כמוה כשבועה. כדי לתת תוקף לשבועה, נטע נתניהו עץ באדמת הגולן. מה יכול להיות חזק יותר משבועה כזו?

 

שבועות אחדים קודם לכן, ביקר נתניהו עם בכירי רשימתו בגולן. בביקור זה חתמו הוא וחבריו על אמנה בנוסח זה: "אנו, תנועת הליכוד, נאמנים לגולן. לחבל התיישבות מפואר. לתושבים שהפריחו את הגולן ובנו בית וקהילה. לשורשים היהודיים בגולן מימי המקרא ועד ימינו. להחלטה הדמוקרטית של הכנסת על ריבונות ישראל על הגולן. לביטחון ישראל ולשלום, עם הגולן". מה יותר חזק מהצהרה כזו, שכמוה כשבועת אמונים?

 

באפריל שעבר, לאחר שאולמרט החל במו"מ עם סוריה על נסיגה מהגולן, עלה נתניהו לגולן בראש מרכז הליכוד. בישיבת המרכז שנערכה במעיינות עדן, אמר נתניהו, בין השאר: "פה, בנביעה הזאת, אנו חשים את מקורותינו, תרתי משמע. אם תתקעו את חפירה בתוך אדמת הגולן – מה תגלו? עתיקות סוריות? לא. אתם תגלו עשרות בתי כנסת מפוארים. אתם תגלו כתובות מן המשנה והתלמוד עם שמות של גדולי החכמים שלנו. אתם תגלו שרידים של עשרות יישובים יהודיים. הקשר של עם ישראל לגולן הוא בן אלפי שנים. הגולן היה ישראלי. הגולן ישאר ישראלי. אנו שחררנו אותו במלחמה, שאין צודקת ממנה. הם היו על ההר, אנו היינו בעמק, הם ירו עלינו במשך 19 שנה. יום אחד שמנו לזה קץ וחזרנו הנה. וחידשנו את הקשר שלנו למקום הזה. והחזרנו אותו לחיים... הארץ הזאת שהיתה ארץ תלים עשנים, אבני בזלת, חול ומוקשים, מייצרת היום מים ויין, נופש ותיירות... וזה נמשך, וזה מתגבר כמעיין המתגבר. הגולן שב לחיים... כשעומדים כאן, אפשר לראות בעין את הקשר בין הביטחון והשלום... מי שיושב על רמת הגולן שומר על ביטחון ישראל".

 

מילים כדרבנות. אמת ויציב. תתכן מחוייבות חזקה מזו?

 

טוב לדעת שבראש ממשלת ישראל עומד אדם שזו דרכו, שזו אמונתו, שאלה הדברים אותם אמר, שזו מחוייבותו. אחרי ראש ממשלה שניסה באופן אובססיבי למסור את הגולן לסורים, אפשר לישון בלב הרבה יותר שקט, כשאת ההגה מחזיק מי שנשבע ששנית גמלא לא תיפול.

 

אז למה בכל זאת, אני מרגיש שאיננו יכולים לגמרי לגמרי לישון בשקט? למה נדמה לי שאנו חייבים להשאיר עין תורנית אחת פקוחה?

 

אנו למודי ניסיון. הניסיון מורה לנו להתייחס לאמירות של פוליטיקאי בספקנות. כבר התנסינו במנהיגים שהתחייבו ונשבעו, אבל כאשר היו ראשי ממשלה, ומה שנדרש מהם לא היה רק להצהיר הצהרות, אלא לעמוד מאחוריהן, גם מול מערכות לחצים אדירות, הפחדות ואיומים, הם נהגו כמו היהודי שנקלע לסערה בים, וכדי להקטין את המטען של האוניה השליך לים את... השקית עם הטלית והתפילין.

 

הרי אותו אהוד אולמרט, שלא היה להוט כמותו למסור את הגולן, הצהיר חודשים אחדים קודם לכן שכל עוד הוא ראש הממשלה, הגולן יהיה ישראלי לנצח (כנראה הוא האמין שיהיה ראש הממשלה לנצח).

 

ב-22.6.92, יום לפני הבחירות לכנסת ה-13, יצא יצחק רבין למסע מוסק בן יומיים ברחבי המדינה. הוא החליט לפתוח את הסיור בביקור בקיבוץ אורטל, כדי להמחיש את מחוייבותו החד משמעית והבלתי מתפשרת לגולן. ילדי אורטל קיבלו אותו בשירה ובנפנוף בדגלוני ישראל. בשיחה עם החברים אמר רבין דברים שאין נחרצים מהם. "כשאני אומר שאסור לרדת מהגולן, משמעות הדבר שגם אם תפרוץ מלחמה על הדבר הזה, אוכל להישיר מבט בעיני האמהות השכולות ולומר להן שלא היתה ברירה". אין ולא תתכן אמירה יותר נחרצת מזו. 12 יום לפני כן נאם רבין בפני אלפי התושבים בגולן בעצרת במלאת 25 שנים לשחרור הגולן ולהתיישבות המתחדשת בגולן והכריז: "לא יעלה על הדעת, שגם בשלום נרד מרמת הגולן. מי שיעלה על הדעת לרדת מרמת הגולן יפקיר, יפקיר את ביטחון ישראל". לא "יפקיר" אחד. שני "יפקיר"ים, שלא תהיינה אי הבנות.

 

ואנו יודעים מה קרה לאחר מכן.

 

האם עמוד השדרה הערכי והמוסרי של נתניהו חזק משל רבין ושל אולמרט? האם הוא, כראש הממשלה, יהיה חזק דיו כדי לעמוד איתן על עקרונותיו, על ערכיו, על אמונתו, על האמת שלו, על מחוייבותו ושבועתו?

 

הניסיון שלנו עמו רחוק מלעודד. נתניהו, כראש הממשלה, ניהל עם אסד האב מו"מ עקיף באמצעות ידידו המיליארדר רון לאודר, על נסיגה מהגולן. ישנן גרסאות שונות באשר לעומק הוויתורים שהציע. מנעד הגירסאות נע בין נכונות עקרונית, בכתב, לסגת לקווי הארבע ביוני 67', דרך נסיגה לקו המצוק, עד נסיגה לקו הנמצא מיילים אחדים ממזרח לקו הירוק השארת קצרין והשארות בחרמון. הגירסה המינימלית, אותה משמיעים הוא עצמו ויועצו עוזי ארד, גם היא מאשרת את נכונותו לנסיגה עמוקה. איני יודע איזוהי הגרסה הקרובה יותר לאמת, אבל כאשר עוזי ארד מספר שהסורים הסכימו לנוכחות ישראלית על החרמון, ברור לי שאמינות גרסתו מפוקפקת.

 

אז מיהו בנימין נתניהו? האם נתניהו הוא המנהיג הגאה והבוטח בעצמו שנשבע אמונים לגולן והצהיר ששנית גמלא לא תיפול, או הפוליטיקאי החלש והלחוץ המעביר לנשיא הסורי פתקאות, באמצעות גביר בעל עניין עסקי בדבר, ומתחייב לנסיגה? האם אכן יש "ביבי חדש", שמילתו - מילה, שהתחייבותו – התחייבות, ששבועתו – שבועה, שניתן לסמוך עליו?

 

אני מקווה מאוד, אני רוצה להאמין שכן. אבל זו אינה יכולה להיות הנחת העבודה שלנו. גישתנו לנתניהו חייבת להיות של "כבדהו וחשדהו". מעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחיקוהו. לא רק הצהרותיו, יותר מכך – מעשיו. עלינו לתבוע ממנו לקדם בעדיפות עליונה את חקיקת חוק משאל עם ולהחליט על הפיכת קצרין לעיר עד סוף הקדנציה ולממש את ההחלטה הזאת.

 

וכמו שאמר משה ליהושע עם מינויו למנהיג העם – רק חזק ואמץ!

 

* "שישי בגולן"

נכתב על ידי הייטנר , 26/2/2009 00:41   בקטגוריות אורטל, הגות, היסטוריה, התיישבות, חוץ וביטחון, מנהיגות, פוליטיקה, ציונות, אקטואליה  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)