הבלוג של אורי הייטנר

בקרוב יצא לאור ספר סיפורים של קיבוץ אורטל, בעריכתי, במלאת 30 שנה להקמת הקיבוץ. אני מפרסם בבכורה עולמית סיפור אחד, שאני כתבתי, הנוגע לפורים.

אני מת על פורים. בכל שנה אני משקיע בתחפושת מקורית ויצירתית, לרוב נוגעת באקטואליה (פוליטית או תרבותית). היו שנים בהן הרעיון עלה לראשי שעה קלה לפני המסיבה והיו שנים בהן הרעיון היה בשל כמעט שנה מראש. פעמים רבות חזרתי הביתה עטור פרסים.

ב-1984 חגגתי לראשונה את פורים באורטל. התחפשתי עם עתליה, חברתי באותם הימים, לזונה ובן-זונה. מיותר לציין שעתליה היתה הבן. ב- 1985 התחפשתי ל"מלך הקסטות". מכנסי גברדין, שיער מגורז היטב מסורק כלפי מעלה, על צווארי שרשרת קסטות וכשסלסלתי בחיקוי של זוהר ארגוב עתליה "המעריצה" עלתה לבמה והדביקה שטר של דולאר על מצחי. ב-1986, אחרי שהתפוצצה ועידת "חירות", התחפשתי לדוד לוי. חיקיתי אותו נואם על "האיליטגנט האינטיליגנט" וכשאני מנפנף במכשיר פן הכרזתי "משיח כן מת על פן" (ברוח השיר של שלום חנוך, להיט גדול באותם ימים, "משיח כבר לא מטלפן").

ב- 1987 התחפשתי ל"יד מרדכי". זמן קצר קודם לכן, מרגל האטום מרדכי וענונו העביר לעיתונות מידע על אופן חטיפתו, כאשר הצמיד לשמשת הרכב את כף ידו, עליה כתב בקיצור את הסיפור. אני התחפשתי לידו של מרדכי וענונו – יד ענק מקרטון שכיסתה את כל גופי ועליה הטקסט של וענונו. שני חניכים שלי החזיקו משני הצדדים בשמשה, אליה הדבקתי את "היד". ב-1988 התחפשתי לפסל של אגם מכיכר דיזנגוף, בשילוב של אש, מים, צליל ותנועה. ב-1989 התחפשתי לזמר הלבקן אלי לוזון. חיקיתי אותו בשיר "איזו מדינה" – להיט היסטרי באותם ימים. ב- 1990 התחפשתי ליצחק שמיר, ראש הממשלה. רני קרן התחפש לאריק שרון ושנינו חיקינו את השנים בפרודיה על "קרב המיקרופונים" המפורסם במרכז הליכוד, שבועות אחדים קודם לכן.

ב-1991 התחפשתי יחד עם רני קרן ואילן ללהקת הרקדניות הברזילאיות החשופות "לוס ברזילוס", שהופיעו זמן קצר קודם לכן, ביום הגבר, באורטל. ב- 1992 – התחפושת המוצלחת ביותר שלי, לטעמי – נשיא בריה"מ מיכאיל גורבצ'וב, עם הקרחת והכתם. נראיתי בול כמוהו, ושרתי שיר סאטירי שכתבתי, במבטא רוסי כבד. ב- 1993 - לרבי מילובאוויטש, שהיה משותק וחסידיו צהלו סביבו וכינו אותו המשיח. בשלב מסויים פשטתי את הקפוטה ונשארתי עם חולצה צהובה ועליה כתוב "באתי" באותו סמל ואותו גופן של החולצות של החב"דניקים באותה תקופה "היכונו לביאת המשיח".

ב-1994 - אסתר המלכה. 1995 - ץ' מהשב"כ, חמוש בשוקר חשמלי מהרפת ככלי בחקירות. 1996 - אבנר מתכנית הטלוויזיה של יצפן ("יקר לי 300 שקל"). מסיבת פורים ב-1997 בוטלה בעקבות הפיגוע בקפה "אפרופו". 1998 - אסיר נמלט. 1999 - אמזונה. 2000 – תחפושת בלתי מוגדרת.

2001 – "השרוף", חיקיתי את חיים צינוביץ', שהתחזה ל"השרוף" בשיר "ואת השקר הזה". ב-2002, לאחר מתקפת הטרור ב-11.9, התחפשתי לבן לאדן והתאומים. נראיתי כבן לאדן, והלכתי עם עגלת התאומים של משפ' קרן ועל כל מושב בעגלה הצבתי מגדל מקרטון. ב-2003, בתקופת מלחמת המפרץ השניה, התחפשתי לטיל פטריוט. ב-2004 חגגנו את פורים בעין זיוון, כיוון שחדר האוכל היה בהרחבה. אני התחפשתי ללאצ'ה, עובדת המטבח תושבת עין זיוון, וחיקיתי אותה. ב-2005, לאחר אסון הצונאמי, התחפשתי לגל צונאמי. ב-2006 שוב עשיתי קרחת, הפעם כשהתחפשתי לעמרי שרון. ב-2007 התחפשתי לרב חרדי, במסגרת ההצגה חתונה חרדית. ב-2008 – הרדיו הישן.