בשבועות האחרונים הזדמנתי פעמיים למפגשי קבוצת "אנשים מובילים קהילה" – פעם כמרצה ופעם כנוכח אורח. אני נפעם ונרגש מעצם קיומה של הקבוצה ומאופן פעולתה, ורואה בה אחת התופעות החיוביות ביותר היום בקיבוץ אורטל, החווה תקופה קשה. אני מאמין שהמיזם הזה נושא זרע חיובי ביותר לעתידה של אורטל.
מדובר בקבוצה של אנשים צעירים בגיל ו/או בוותק באורטל, שנפגשת אחת לכשבועיים, מעמיקה בלימוד הקיבוץ, בלימוד אורטל, בלימוד מנהיגות; נפגשת עם מגוון של חברים באורטל המביאים בפניה את סיפורה של אורטל ואת עמדותיהם השונות על דרכה של אורטל. כל אחד מחברי הקבוצה התחייב להוביל פרוייקט קהילתי באורטל במסגרת התכנית, ובקרוב יתחילו חבריה לעסוק בפרוייקטים הללו.
****
התלמוד מספר על מחלוקת בין ר' עקיבא ור' טרפון (שני התנאים, שבשבוע הבא נארח להם חברה על שולחן הסדר) בשאלה מה חשוב יותר, התלמוד או המעשה. גדול המעשה, אמר ר' טרפון. גדול התלמוד, אמר ר' עקיבא. הסכימו תלמידי החכמים שהיו נוכחים בדיון ש"גדול תלמוד המביא לידי מעשה".
האם יש בהכרעה זו פתרון למחלוקת? לכאורה, גדול התלמוד, כי בלעדיו לא יהיה המעשה. אולם, אם אין זו תורה לשמה, אלא אמצעי בלבד כדי להביא למעשה, הרי שהמעשה גדול וחשוב יותר.
אני לוקח מהסיפור הזה את הרעיון של מיזוג בין הלימוד לבין המעשה, בלי הכרעה מה חשוב יותר. אני מאמין בשילוב בין לימוד לשמו, לבין המעשה הנובע ממנו. אני מאמין בהכשרת מנהיגות באמצעות שילוב של לימוד ועשיה.
זה הרעיון של המדרשות למנהיגות חברתית (המכינות הקדם צבאיות), שאני רואה בהן כר הצמיחה למנהיגות לאומית עתידית, שתהיה הרבה יותר טובה, איכותית ובעיקר ערכית מהקיימת. על בסיס הרעיון הזה בניתי את התכנית להכשרת מנהיגות ערכית צעירה בגולן – תכנית מקו"ם (מנהיגות, קהילה ומורשת) שמסיבות תקציביות קיימנו עד כה רק שלושה מחזורים קטנים שלה, אך אנו כבר נהנים מפירותיה. זה הרעיון שבבסיס תכנית "אנשים מובילים קהילה". אני מאמין בתכנית הזאת ומאמין שממנה תצא המנהיגות שתוביל את אורטל בשנים הבאות.
****
האם אפשר להצמיח מנהיגות? האם מנהיגות אינה תכונה מולדת – או שניחנת בה או שלא?
משמעות המילה "כריזמה" היא ביוונית עתיקה – מתת אל. או שהאל נתן לך את המתנה או שלא.
אני רואה במנהיגות כישרון, שכמו כל סוג של כישרון, כל אדם ניחן ברמה מסויימת שלו. לכל אחד יש רמה מסויימת של כישרון מוסיקלי, אך לא כל אחד יכול להיות מוצרט. כל מי שיבחר לפתח את הכישרון המוסיקלי שלו, יתקדם בהתאם לכישרונו ומגבלות יכולתו.
הוא הדין במנהיגות. לא כל אחד נולד מנהיג, אך לכל אחד יש רמה מסויימת של כושר מנהיגות והוא יכול לפתח ולטפח אותה.
מנהיגות אינה בהכרח חיובית. יש מנהיגות של שררה וכוחניות, מנהיגות מתוך אמביציה קרייריסטית אישית, הרואה בציבור אמצעי לקידום אישי של המנהיג, לשם סיפוק יצרי הכבוד והשלטון שלו. יש מנהיגות של שליחות חברתית, של לקיחת אחריות כדי לקדם את החברה, של נכונות לוותר על הסיפוק האישי כדי לקדם את טובת הכלל. זאת המנהיגות שיש לטפח. התנאי הראשון למנהיגות כזו הוא אכפתיות – אכפתיות לסביבה, לחברה, לאנשים אחרים. התנאי השני, הוא אקטיביות – נכונות לעשות מעשה כדי להוציא את האכפתיות אל הפועל, להפוך אותה לאכפתיות פעילה, להבדיל מאכפתיות של קיטור מול הטלוויזיה או בשבילי הקיבוץ.
אני מאמין שתכנית "אנשים מובילים קהילה" מטפחת את המנהיגות החיובית – את האכפתיות הפעילה של חבריה. וכך, אף שלא כולם נחנו במתת האל ולכן לא כולם אנשים שינהיגו את הקיבוץ – כל אחד יתקדם יותר ברמת המנהיגות שלו והעשיה שלו באורטל, הקבוצה כקבוצה תהיה קבוצת תמיכה להצמחת בעלי כישורי המנהיגות בתוכה ולקידומם ואחדים ממנה יהיו המנהיגים העתידיים של אורטל.
****
אף שמוקד המשבר שבו נמצאת אורטל הוא הוויכוח העקרוני על דרך הקיבוץ ובפרט על שאלת הקשר בין תרומה לתמורה, אין זה הגורם היחיד למשבר. ישנם גורמים נוספים, שבשנה האחרונה התפוצצו בפנינו במספר אירועים, שמעבר למשמעות הנקודתית שלהם, הם היו סימפטומים שהדליקו נורה אדומה של בעיה חברתית.
אחת הבעיות המרכזיות, היא שקבוצה לא קטנה באורטל מרגישה מודרת ודחוקה, מחוץ למעגל ההשפעה האמיתי בקיבוץ. עצם העובדה הזו, חשובה יותר מדיון בשאלה האם מישהו הדיר אותם או שהם דחקו עצמם לשוליים. השאלה היא איך משנים את המצב.
תכנית "אנשים מובילים קהילה" יוצרת הזדמנות לאנשים שעד היום לא היו במרכז ההוויה האורטלית, לא לבחור במירמור, אלא לקום ולעשות מעשה. הקבוצה נותנת לפרט את הלגיטימציה, את הגיבוי ואת הכוח לעשות את המעשה והתכנית מאפשרת לו לממש חלומות. התכנית היא חממה, שעשויה להצמיח את ההנהגה שתדע לפעול בעתיד בתנאי המציאות.
דברים יפים קורים באורטל, וכדאי שנהיה מודעים לכך.
* מידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
