הבלוג של אורי הייטנר

בילדותנו, השתעשענו בהתחכמויות לשוניות. למשל - השאלה: "אי, אפשר לחלק?" אם ניתנה תשובה חיובית, הגבנו: "אה, אי אפשר לחלק!" ולהיפך. התחכמויות של ילדים.

גם הסלוגן החדש של החברה למתנ"סים - "אי של אפשר", הוא התחכמות לשונית;  התחכמות יאה לתחרות קריאטיבית של קופירייטרים. אבל הקופירייטרים יודעים היטב להבחין בין שעשועים של הברנג'ה, לבין עבודות אמת. לא כל מה שמרשים את הברנג'ה, אפקטיבי בציבור. מסר היוצא לציבור חייב להיות פשוט וברור. כל ילד הרואה את הסטיקר "העם עם הגולן" או "שלום עכשיו" מבין בדיוק מה רוצים יוצריו. את הסלוגן "אי של אפשר" אי אפשר להבין בלי מתורגמן צמוד.

נכחתי בשתי הזדמנויות בהן הוצג הסלוגן - היה צורך בהסבר של רבע שעה בטרם הוצג. מי שיראה את הסלוגן בסטיקר או בפירסום, לא יהיה מי שיסביר לו את הכוונה. אי אפשר להבין מה כוונת המשורר. מה שישאר מהסלוגן הזה הוא "אי אפשר".

חברה שחזונה הוא קהילה וערכיה הם צדק חברתי ושוויוניות, חייבת להביא לידי ביטוי בסלוגן שלה את הערכים הללו. אין להם שום ביטוי. לא יתכן סלוגן של החברה למתנ"סים ללא המילה "קהילה".

חברה שפניה אל הסביבה, אל הקהילה, צריכה לשדר פתיחות, את היותה חלק מהחברה. אין דבר רחוק מכך, מהגדרתה את עצמה כ"אי". אני מציע להחליף לאלתר את הסלוגן הזה.

* פורום החברה למתנ"סים