הבלוג של אורי הייטנר

בתגובה למאמרי "ככה הוא ינהיג את המדינה?" (גיליון 433), בו תקפתי בחריפות את בנימין נתניהו על הדרך בה הקים את ממשלתו, הגיב אהוד בן עזר כך: "כל מי שלא חדל להשמיץ את אולמרט, כמוך, ולעשות לו לינץ' תקשורתי ולראות בממשלתו את הגרועה שבממשלות – כדאי לו לשתוק עכשיו כי ממשלת ביבי-ליברמן היא העונש המגיע לכם על מה שעשיתם לאולמרט!"

אני רואה לנכון להצביע על ההבדל המהותי בין גישתו של אהוד בן עזר לפוליטיקה לבין גישתי. אהוד הוא חסיד שוטה של אולמרט. לאורך כל תקופת כהונתו של אולמרט כראש הממשלה, מעולם לא השמיע בדל של ביקורת עליו, אלא רק הילל, שיבח, פיאר, רומם, הידר וקילס את נשוא הערצתו. כל ביקורת על אולמרט הוא דחה בבוז. כאשר אולמרט נהג בניגוד מוחלט להשקפותיו הפוליטיות של בן עזר (למשל – ניסיונו למסור לסורים את הגולן) הוא הסביר זאת כטקטיקה מתוחכמת שנועדה להטיל את האשם על הצד השני. כל מידע על מעשי שחיתות ועבירות פליליות של אולמרט הוא דחה כקש וגבבה. כאשר נגמרה חקירה נגד אולמרט ללא כתב אישום, הוא הציג זאת כהוכחה לכך שכל החקירה היתה מלכתחילה עורבא פרח. כאשר הוגש כתב אישום, הוא יצא בחריפות נגד מי שהגיש את כתב האישום. יש להניח שאם יורשע אולמרט בבית המשפט, בן עזר יצא בחריפות ובבוז נגד בית המשפט, שאינו מבין את המובן מאליו – שאולמרט צח כשלג ואינו יכול, לא לחטוא, לא למעוד ואף לא לטעות.

גישתי לפוליטיקה שונה לחלוטין מגישתו של בן עזר. איני חסיד של איש, איני מעריץ איש. אני בוחן כל מנהיג לגופו, תומך בו כאשר הוא ראוי לתמיכה ומבקר אותו כאשר הוא ראוי לביקורת. אכן, תקפתי בחריפות את אולמרט ואני רואה בו ראש ממשלה גרוע ביותר, אך לא היססתי לכתוב בשבחו כאשר היה ראוי לכך, כמו על החלטתו לצאת למלחמת לבנון השניה (לעומת ביקורתי על הדרך הקלוקלת שבה ניהל אותה), התקפת הכור הסורי והתעשתותו ברגע האחרון במו"מ על עסקת שליט והצגת קווים אדומים במו"מ.

הדרך בה ניהל נתניהו את המו"מ הקואליציוני והדרך בה הרכיב את ממשלתו, ראויה לכל גנאי ולכן גיניתי אותה. לא אהסס לתקוף אותו, לבקר אותו על כל שגיאה, על כל מחדל ועל כל החלטה שאינה עולה בקנה אחד עם השקפת עולמי. עם זאת, לא אהסס לשבח אותו ולברך אותו על כל צעד נכון, על כל הצלחה ועל מדיניות שתתאים לעמדותיי.

זאת שליחותי כפובליציסט; לומר את דעתי כמות שהיא ולנסות להשפיע על פי השקפתי.

ובאשר לאולמרט – כמו קאטו הזקן מזכיר לנו אהוד בן עזר מידי שבוע בשבוע שעוד נתגעגע לאולמרט. אין מצב שאתגעגע לאולמרט. גם אם נתניהו יהיה כישלון מוחלט וגם אם יתעלה על עצמו ויצליח להיות יותר גרוע אפילו מאולמרט, עדיין לא תהיה כל סיבה להתגעגע לאולמרט, כיוון שאין כל סיבה להתגעגע לדבר רע.

* "חדשות בן עזר"