הבלוג של אורי הייטנר

ראשי המועצות בגולן קוראים לתושבי הגולן לצרוך את תוצרת הגולן, לקנות מעסקים בגולן, כדי להתמודד עם הפגיעה האפשרית של המיתון הכלכלי בקהילת הגולן.

האם קריאה כזו היתה אפשרית לפני שנה?

אני מרשה לעצמי להניח שאין מצב שקריאה כזו היתה יוצאת. הרי היא היתה כל כך מנוגדת לרוח התקופה...

הרי קריאה כזאת היא ההיפך הגמור מן האתוס המרכזי של הקפיטליזם הצרכני, של הכלכלה הגלובלית. הרי זה 30 שנה אנו שומעים מסר אחיד – תחרות חופשית. החיבור בין הרצון של בעלי העסקים להרוויח כמה שיותר, והרצון של הצרכנים לרכוש את הטוב ביותר במחיר הזול ביותר, נפגשים בתחרות החופשית של השוק. יד נעלמה מווסתת את הכלכלה כך שהרצונות הללו יביאו לכך שיהיה טוב לכולם, יהיה טוב לכל. שיקולים שאינם מה המוצר הטוב ביותר בעבורי, אינם רלוונטיים, אינם לגיטימיים. קריאה לרכוש – לאו דווקא את המוצר המתאים לי ביותר, אלא, למשל, תוצרת הגולן, היא ממש כפירה בעיקר.

המשבר הכלכלי ניפץ כמה אמיתות עליהן התבסס העולם המערבי בעשורים האחרונים. מסתבר שהיד הנעלמה נעלמה, ולא עבדה בשעת משבר. מסתבר שהרצון להרוויח ולמכור, אין פירושו שאכן הצרכן יקבל את הטוב ביותר, את השירות הטוב ביותר, את המוצר הטוב ביותר. יותר ויותר עיניים נפקחות, ומתברר שתרבות המותגים אינה בהכרח מציאות בה הצרכן משיג לעצמו את הטוב ביותר בזכות התחרות החופשית. וכאשר האלים של השוק הפרוע הכזיבו, פתאום מותר לחשוב אחרת. ובמציאות החדשה, שיקול כמו – לקנות דווקא מעסקים בתוך הקהילה, כדי למנוע אבטלה או קריסת עסקים בקהילה שלי, לגיטימיים ורלוונטיים לא פחות משיקולים כמו האם המוצר או השירות הוא בהכרח הזול ביותר או הטוב ביותר. כמובן שטיב המוצר ואיכותו הם שיקולים מרכזיים, אך האם אינם בלעדיים. יש גם שיקולים חברתיים, קהילתיים, אנושיים, ערכיים, והם חשובים לא פחות.

אדם דתי, המקבל על עצמו עול תורה ומצוות, לא יאכל במסעדה בלתי כשרה, גם אם היא תהיה הזולה ביותר והאוכל בה יהיה הטעים ביותר. למה? כי יש לו שיקולים ערכיים חשובים יותר.

מן הראוי שנכניס לשיקולי הצרכנות שלנו שיקולים ערכיים. הם לא פחות חשובים מטיב המוצר ומחירו.

האם במסעדה שבה אני אוכל העובדים מקבלים את הטיפ שלהם, או בעל המסעדה עושק אותם ולוקח את הטיפ לעצמו? האם בסופרמרקט שבו אני קונה, הקופאיות נדרשות לעמוד לאורך כל שעות היום (כביכול כדי לתת לי, הצרכן, שירות טוב יותר) או שניתנת להן הזכות לשבת? האם בעסק שבו אני קונה מוצר זה או אחר, בעל הבית משלם שכר הוגן לעובדיו, האם הוא מלין את שכרם או משלם את שכרם במועדו? האם בית הקפה שבו אני יושב, מקפיד על נגישות לנכים? האם בחנות בה אני קונה מקפידים על מיחזור, שומרים על כללי הגנת הסביבה?

השאלות הללו רלוונטיות בשיקולי הקניות שלי? האם לצד טיב המוצר או השירות ומחירו, אשאל את עצמי את השאלות הללו?

עמותת "במעגלי צדק" – ארגון של צעירים דתיים בירושלים הפועלים למען צדק חברתי, מחלקת תעודת תו תקן חברתי – מעין תעודת כשרות חברתית לעסקים בבירה. פעילותה נעשית כבר מספר שנים בהצלחה בלתי מבוטלת. יותר ויותר צרכנים הנכנסים לעסקים ומסעדות בירושלים מבקשים לוודא האם יש להם כשרות חברתית. כתוצאה מכך, יותר ויותר עסקים ומסעדות מבקשים את התעודה, ומוכנים לעמוד בביקורת התקופתית של "משגיחי הכשרות" כדי לוודא שהם עומדים בתנאי התקן. המדרשה ב"אורנים" הלכה בעקבותם, ומספר רשויות בצפון, כמו המועצה האזורית עמק יזרעאל ועיריית בית שאן, אימצו את תו התקן.

מן הראוי שהמדינה כולה תלך בעקבותם, ואין אזור המתאים לכך יותר מהגולן. מן הראוי ששיקולים של צדק חברתי, הגינות, איכות הסביבה וכד', יהוו מרכיב בסיסי בשיקולי הצרכנות שלנו, על מנת שנהיה חברה טובה ובריאה יותר.

* "שישי בגולן"