הבלוג של אורי הייטנר

אחרי רצח תאיר ראדה, היה גל של פרסומים בתקשורת, שהיווה הד לאמירות בתוך קהילת הגולן וקהילת קצרין, על כך שהכתובת, כביכול, היתה על הקיר.

כן, גם בגולן היו וישנן תופעות של אלימות נוער, של ונדליזם, של עבריינות, של סמים ואלכוהול. תופעות שיש להלחם בהן ושאנו נלחמים בהן. כמנהל מתנ"ס הגולן, המאבק באותן תופעות הוא מרכיב משמעותי בתפקידי. הנה, גם בפניי נקרתה הזדמנות להוסיף עוד קיסם למדורה, לתפוס טרמפ על האסון ולהצהיר: אמרתי לכם.

אולם האחריות והמחוייבות לאמת מנעו ממני להצטרף לגל העכור של האשמות השווא. יחד עם כל ראשי מערכת החינוך בגולן, יצאתי באופן חד משמעי נגד הגל הזה. אכן, אמרנו – כל מקרה של אלימות הוא חמור ויש להיאבק בו, וכנ"ל בתופעות של ונדליזם, אלכוהול, נהיגה לא זהירה, התנהגות מינית לא נאותה, סמים וכו'. אבל כל ניסיון להתייחס אליהן כאל מדרון חלקלק שהוביל לרצח הוא דמגוגיה וניסיון לתפוס טרמפ על האסון ממניעים זרים. רצח אכזרי בדם קר אינו המשך ישיר של התגוששות אגרופים בין ילדים וגם לא של שבירת פנס תאורה בתחנת אוטובוסים. רצח הוא מקרה אחר לגמרי, מעולם מושגים אחר לגמרי, שנעשה בידי איש אחר לגמרי (כך היה ברור לי מהרגע הראשון) וממניעים אחרים לגמרי. גם כמי שאינו מוכן להתייחס לאותן תופעות שליליות כאל "משובת נעורים" שיש להתייחס אליה בסלחנות, לא הייתי מוכן לתת יד לטרמפיסטים.

לאחר ניסיון הרצח וההתאבדות ברמת הכובש, סביב ויכוח על גובה השכר של חבר, התקשורת קפצה על האסון כמוצאת שלל רב, וקשרה אותו, למען הפיקנטריה, להפרטת הקיבוץ, כביכול כפועל יוצא של אותה הפרטה.

עמדותיי בנושא ההפרטה ידועות – אני שיתופניק בדם, מאמין בכל לבי ברעיון הקיבוצי ומתנגד בכל מאודי לקשר בין תרומה לתמורה ולהפרטת השכר בקיבוץ. אני מאמין שחברה רכושנית, שבה הרכוש והכסף מפרידים בין אדם לאדם, תהיה חברה פחות טובה, פחות צודקת, וגם יותר אלימה, מבוססת פחות על אמון ופחות חסינה מפני פשע ורוע.

עם זאת, אני סבור שניסיון להציג את הטרגדיה ברמת הכובש כתוצאה ישירה של ההפרטה וכהוכחה לצדקת הקיבוץ השיתופי ולבעייתיות של הקיבוץ המופרט, הוא דמגוגי וטרמפ על הטרגדיה.

גם בקיבוצים, טרם עידן ההפרטה, היו מקרים נדירים של רצח וניסיונות רצח. כפי שאותם מקרים אינם מעידים על הקיבוץ, כך מקרה זה אינו מעיד על הקיבוץ המופרט. יש להימנע מהכנסת הטרגדיה ברמת הכובש לפולמוס בין הקיבוץ השיתופי לקיבוץ המופרט. רצח וניסיון רצח הם סיפור אחר לגמרי.

* "ידיעות הקיבוץ"