הבלוג של אורי הייטנר

אינני אוהב שכועסים עליי. מי אוהב? אך האמת היא שבחודשים האחרונים קיבלתי לא רק באהבה, אלא אף בשמחה, כעסים שהופנו אליי מצד הורים ב"אביטל" על ביטול "תוסס".

האמת היא שאי אפשר לומר ש"הרווחתי ביושר" את הכעסים הללו. לא זו בלבד שהתנגדתי להחלטה, אף נלחמתי נגדה בשיניים ובציפורניים. אך אין סיבה שהורה מן השורה ידע על כך. מבחינתו אני, כמנהל המתנ"ס, מייצג את הממסד שהחליט על כך, ובצדק.

אז על מה השמחה? אני שמח לקבל בדיעבד אישור על שביעות הרצון הרבה מ"תוסס" ומהתפיסה של "תוסס" ומהרצון לשמר ככל הניתן את רוח "תוסס" בבית הספר. אני שמח לשמוע שהציבור יודע שהמתכונת של "תוסס" היא יום החינוך הראוי לילדינו.

בשבוע שעבר חוויתי רגעים של קורת רוח, בסדנה של המועצה הציבורית של בי"ס "אביטל", יחד עם הורים שאכפת להם והקדישו ערב לנושא. הסדנה נעשתה בשיטת החקר המוקיר והצגת חלומות לגבי בית הספר בעתיד. משתתפי הסדנה הציגו את "תוסס" כאחת החוזקות של בית הספר ואת השותפות עם המתנ"ס כאחד התנאים המאפשרים הצלחות. בהצגת החלומות שלהם, רבים הציגו בצורה זו או אחרת את רצונם לשמר בבית הספר בעתיד את רוח "תוסס". נשאלת השאלה למה, אם כך, הוחלט לבטל את "תוסס". מדובר בבעיה קהילתית קשה, של מיעוט כוחני – סרבני התשלום, שהצליח להכתיב לקהילה את המציאות, בשל שתיקת הרוב הדומם. שמחתי (וממש לא הופתעתי) לשמוע את נציגי הרוב הדומם. אני מקווה ומאמין שלמרות ביטול "תוסס" נצליח לשמור על רוח "תוסס" – נתחיל בקטן בשנה הבאה ונרחיב את הפעילות בהדרגה בשנים הבאות.

****

מה נותן "תוסס" לילדינו? יום חינוך עשיר, שאינו מסתפק בשיעורים הפרונטליים על פי משרד החינוך, אלא מעשיר אותם בשעות "רכות" יותר המוקדשות לתרבות, לאמנות, לספורט, לחברה ולסביבה. יום חינוך הנותן לתלמידים הזדמנות אמיתית לבטא את עצמם בדרך המתאימה להם ביותר, ולהביא לידי ביטוי את האינטיליגנציה הייחודית להם. מתן אפשרות לבחירה ובכך חינוך לבחירה. הכנסת רוח הקהילה לבית הספר וחיבור בין המרכז הקהילתי – המתנ"ס לבין בית הספר. מתן חוגים לכל ילד, במחיר שווה לכל נפש.

"תוסס" לא בוטל כיוון שלא הצליח, אלא כיוון שנמאס להתמודד עם סרבני התשלום, בשיטה שבה אי אפשר לכפות עליהם את התשלום. משבוטל "תוסס", מה עושים עכשיו?

פה ושם מתרוצצים רעיונות הזויים, להפוך את בית הספר לפלצנון – לימודי משפטים בכיתה א', לימודי מנהל עסקים בכיתה ב' או משהו כזה, כדי "למתג" את בית הספר באופי ייחודי.

אבל האופי הייחודי של בית הספר הוא הרוח הקהילתית שלו, שאחד מביטוייה העיקריים היא "תוסס".

במסגרת התל"ן – תכנית לימודים נוספת, כבר בשנה הבאה (בהנחה שהמועצה הציבורית של בית הספר תקבל את ההצעה) יהיו מספר חוגי בחירה לכל הילדים. מעין מיני "תוסס", "תוססון".

אני מקווה ומאמין שבהדרגה הכיוון הזה יגדל ויתפתח בשנים הבאות ונחזיר עטרה ליושנה.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל