הבלוג של אורי הייטנר

בנאומו באוניברסיטת בר אילן, כרת בנימין נתניהו גט כריתות לחזון ארץ ישראל השלמה. נתניהו הזכיר, ובצדק הזכיר, את זכותו הנצחית של העם היהודי על ארץ ישראל. לא היה בדבריו ויתור על הזכות. אולם מתוך הכרה במציאות הדמוגרפית ביהודה ושומרון, מתוך רצון שלא לשלוט על הפלשתינאים ולהכיל אותם במדינת ישראל כאזרחים, הוא הכיר בכורח לוותר על שטחים ולאפשר מדינה פלשתינאית עצמאית.

המסר הזה חשוב, אך לא פחות חשוב ממנו המסר התובע הכרה בזכותו של העם היהודי לקיים מדינת לאום בארץ ישראל. צדק נתניהו בהציגו את העובדות אודות הסכסוך הישראלי ערבי – ההיסטוריה שלו וההווה שלו. הסכסוך נובע מסירובם של הערבים בכלל והפלשתינאים בפרט לקבל את זכות קיומה של מדינה יהודית בא"י. בטרם ישנו הפלשתינאים את דרכם, סוף הסכסוך אינו בפתח, ללא קשר לוויתורים הישראליים. בצדק הבהיר נתניהו את המשמעות המעשית של הכרה בזכות קיומה של מדינת הלאום היהודי – ויתור על טענת "זכות" השיבה.

ביום שבו הפלשתינאים וערבים יכירו במדינה היהודית ויסוגו מתביעת השיבה, תפתח הדרך לשלום ולהקמת מדינה פלשתינאית. טוב עשה נתניהו, בהבהירו שהגבול בין המדינות יקבע במו"מ ושישראל תעמוד על גבולות בני הגנה, ולא קיבל את התכתיב לנסיגה לקווי 4.6.67. עדיף היה בעיניי, אילו נהג כיצחק רבין, שבנאומו האחרון טרם הירצחו, בו הציג את מתווה הסדר הקבע, הציג קווים אדומים ובהם אחדות ירושלים, שמירה על גושי ההתיישבות ועל בקעת הירדן "במובן הרחב ביותר של המושג". חבל שנתניהו לא חזר על דברים אלה. ואף על פי כן, דבריו של נתניהו הם בסיס להסכמה לאומית.

קונסנזוס לאומי לא יכול להתבסס על חזון ארץ ישראל השלמה. נתניהו, מנהיג הימין הלאומי, ויתר עליו והלך כברת דרך ארוכה לקראת עמדת השמאל. מן הראוי שרובו המכריע של העם ושל המערכת הפוליטית תתייצב מאחוריו. 

כל עוד הפלשתינאים אינם מכירים בזכות למדינת לאום יהודית בא"י, כל עוד הפלשתינאים אינם מוותרים על טענת "זכות" השיבה, יהיה זה אבסורד אם בתוכנו ימשך פילוג פנימי, כאשר מנהיג הליכוד מציע מדינה פלשתינאית.

נתניהו העביר בדבריו שני כדורים לשני מגרשים. הוא העביר את הכדור למגרש הפלשתינאי – האם הם יקבלו לראשונה את נוסחת שתי מדינות לשני עמים; שתי מדינות לאום, ובכך יפתחו את הפתח לשלום. את הכדור השני העביר למגרש של "קדימה" ושל השמאל הציוני – האם יהיו שותפים לעיצוב הקונסנזוס הלאומי, או יעדיפו לנהוג כאופוזיציה לשם אופוזיציה; אופוזיציה בלתי אחראית.

"אומדיה", "חדשות בן עזר", "על הצפון" *