אני מאמין בהידברות בין חילונים ודתיים על דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. איני דוגל בגישה של "חיה ותן לחיות" (אני תומך בה במה שנוגע לד' אמות של אדם), אלא בגישה של בניה בצוותא של הפרהסיה הציבורית, תוך ניסיון לעצב פרהסיה יהודית (יהודית – לא דתית) שיש בה מקום והשפעה לזרמים השונים בעם.
בהידברות כזו, יהיה לירושלים צביון שונה מאשר לערים אחרות – יותר מסורתי, יותר שמרני, פחות חילוני. זה ההרכב הדמוגרפי של העיר וזו דמותה כסמל. ירושלים אינה תל-אביב ואינה צריכה להיות תל אביב.
ודווקא מתוך נקודת מוצא זו, אני שולל מכל וכל את הכניעה המחפירה של ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, שלאחר שבת אחת סוערת סגר מחדש את חניון ספרא בשבתות, כדי... לאפשר הידברות, כביכול. אין דבר הפוגע יותר ברעיון ההידברות מכניעה כזו.
פתיחת חניון ספרא בשבתות נתנה מענה הולם לצרכיהם של המבקרים הרבים בירושלים בשבתות. המענה הזה הוא פרי של פשרה והידברות בין חילונים, דתיים וחרדים.
כשותף להידברויות בין חילונים ודתיים, וכמי שבקיא בנושא, אני יכול להעיד שכל קבוצה שדנה מתוך רצון טוב בעיצוב פני השבת בישראל, הגיעה לאותה מסקנה – לא מסחר בשבת, כן תרבות ובילוי בשבת.
חניון ספרא לא נפתח כעסק, אין גובים בו כסף בשבת, אפילו החשמל לא הודלק בו. הוא בסך הכל הושאר פתוח, כדי לתת מענה למבקרים הרבים בירושלים בשבת, שלא יאלצו לחנות על המדרכות ולסתום סמטאות. זו דוגמה לפתרון פרגמטי, הוגן ונבון, פתרון של הידברות.
ואכן, זה פתרון שהושג בהידברות, שכללה גם את החרדים בעיריה. מה שקרה בשבת שעברה, הוא שהעדה החרדית, נטורי קרתא, הגורמים הקיצוניים ביותר, שונאי ישראל שבין השאר גם מחרימים את העיריה, לא קיבלו את הפשרה ויצאו נגדה למלחמה. והחרדים האחרים יישרו קו. אחרי שהגיע לפשרה הוגנת, נכנע ברקת לקיצונים האנטי ציונים. זו כניעה מחפירה.
הכניעה הזו מחפירה שבעתיים, לנוכח האלימות הברוטלית, הפיסית והמילולית, של המתפרעים החרדים – המכות, פציעת השוטרים, השלכת טיטולים צואים על השוטרים, הפריצה למשרדי העיריה, גידוף השוטרים בקריאות "נאצים". בכל פעם אני נדהם מחדש מאוזלת ידה של המשטרה מול פורעים. למה תמיד הפצועים הם מן הצד של המשטרה ולא מן הצד של הפורעים? למה אירוע כזה אינו מסתיים עם מאות עצורים, כשעצמותיהן של כמה ידיים שיידו טיטולים צואים – שבורות? לא זו בלבד שיד רכה כל כך ננקטה כלפי המתפרעים – בסופו של דבר הם גם השיגו את מבוקשם, הורידו את ראש העיר הנבחר על הברכיים והכניעו את הרוב הגדול של תושבי ירושלים, חילונים ודתיים.
הגיע הזמן שהציבור החילוני והדתי לאומי בירושלים יתאחד כדי להגן על ירושלים מפני עוכרי ישראל הללו. נטורי קרתא [שומרי העיר]?! מחריבי קרתא!
* הפורטל לצדק חברתי bsh, "חדשות בן עזר"