הבלוג של אורי הייטנר

אהוד בן עזר מעיר, בצדק, שהוויכוח ב"חדשות בן עזר" על השתמטותו של שמעון פרס מגיוס לצה"ל במלחמת השחרור כבר נלעס היטב.

ואף על פי כן, אני רואה לנכון להתייחס לנקודה אחת בכתב הסגידה של ראובן ארגוב על שמעון פרס – חזרתו על הטענה בדבר ההשמצה אודות אמו הערביה של פרס, כביכול.

הטענה כאילו הייתה השמצה / שמועה כזו על פרס, החלה לאחר מערכת הבחירות הקשה והאלימה ב-1981. באותן שנים כבר עמדתי על דעתי ומאז ועד היום אני מעורה מאוד בחיים הפוליטיים והציבוריים בישראל.

אני קובע נחרצות, שאין ולא הייתה מעולם שמועה כזו, איש מעולם לא טען זאת. הקופירייטר של הסיפור הזה הוא שמעון פרס, שכבר כמעט שלושה עשורים מתבכיין בדרכו האופיינית (אותה התבכיינות עליה כבר העיר כנגדו יצחק רבין ש"בבכיינות לא בונים מנהיגות"): "מה לא אמרו עליי? אמרו עליי שאמא שלי ערביה!" ולעתים הוא מהדר ומציין שאמרו שאמא שלו מוסלמית. מרוב שפרס ואנשיו חזרו על הפרכה השקרית הזאת, היא הפכה למוסכמה; "כולם יודעים" שאמרו על פרס שאמא שלו ערביה.

יתכן שפרס שמע אמירות (נמוכות ומכוערות כשלעצמן) כמו "גם את אמא שלו הוא היה מוכר לערבים", או אולי כאשר צעק באותה מערכת בחירות על מפגינים "חומייניסטים" מישהו צעק לו בחזרה "אמא שלך חומייניסטית". הוא עירבב את האמירות הללו ויצר את הקופירייט הבכייני הזה, אך הוא חסר שחר, והגיע הזמן לומר זאת.

* "חדשות בן עזר"