הבלוג של אורי הייטנר

ברשימתו "צעד קטן לאנושות" ("מקור ראשון" 17.7.09) מציג חגי סגל תזה, לפיה הציבוריות הישראלית לא הכירה בגודל הרגע ההיסטורי של  נחיתת האדם על הירח. ברשימה, במלאת 40 שנה להיסטוריה, משוטט סגל בין כותרות העיתונים ביום הנחיתה, 20.7.69, ומסקנתו מדהימה – העיתונות כמעט התעלמה מהאירוע, והתרכזה בנושאים אחרים ובראשם הפשיטה על האי גרין.

אין פלא שהפשיטה, שנפלו בה 6 לוחמים מן השייטת וסיירת מטכ"ל, בנוסף לחשיבותה במכלול הביטחוני של מלחמת ההתשה, היתה אירוע שמיקד את עניין התקשורת והציבור.  אולם בדיקה מעמיקה יותר תוכיח, שבראש סדר היום התקשורתי עמדה דווקא הנחיתה על הירח.

התקשורת לפני 40 שנה הייתה שונה מהיום. לא היו בה כותרות ענק בנות שתי מילים (הסגנון הזה איפיין רק את מדורי הספורט) ולא תמונות ענק, ודאי לא צבעוניות, המרוחות לאורך העמוד הראשון. היא הייתה הרבה יותר סולידית.

הבדל נוסף – אז, נהגה התקשורת לדווח על מה שהיה ולא על מה שיהיה. לכן, אם רוצים לבחון את הסיקור התקשורתי של הנחיתה על הירח, יש לבדוק את עיתוני יום המחרת, 21.7 ולא את עיתוני 20.7. אכן, ב-20.7 הכותרות עסקו בפשיטה על האי גרין (אף שהמידע עליה היה עדיין ראשוני ומצומצם). אולם ב-21.7 הכותרות עסקו בעיקר בנחיתה על הירח.

העיתון הנפוץ ביותר במדינה באותם ימים היה "מעריב". כותרת העיתון באותו יום: "2 טייסי החלל האמריקנים חזרו ל'עכביש' אחרי שהילכו כ-3 שעות על פני הירח". מתחתיה, בתוך מסגרת, ידיעה נוספת: "הרב ניסים: חקר הירח מגביר תחושת היראה". בעמוד השני, כותרת גדולה לאורך העמוד כולו (דבר לא מקובל באותם ימים): "התשדורת 'יוסטון, כאן בסיס שלווה – עיט נחת'. אלה הדברים הראשונים מפי אדם ששודרו מהירח". ובאותו עמוד ידיעות נוספות בנושא. בהחלט, סיקור לא אופייני לתקופה.

"ידיעות אחרונות" באותו יום חרג לגמרי מן השגרה הסולידית שאיפיינה את התקופה. בראש העיתון כותרת לבנה על רקע שחור באותיות ענק (יחסית... יחסית...): "האדם על הירח: תצלום היסטורי". מתחתיה, כמעט על כל העמוד תמונת הנחיתה של מפקד אפולו 11 ניל ארמסטרונג על הירח. מתחתיה כותרת גדולה נוספת: "הצעדים הראשונים על הירח". רק בתחתית העמוד ידיעה קטנה על הלחימה באזור תעלת סואץ. בימים כתיקונם, הפשיטה על האי גרין ותוצאותיה היו מפרנסות את כותרות העיתונים עוד ימים רבים.

מסקנתו של חגי סגל, אם כן, אינה נכונה. ההתעניינות בישראל באירוע ההיסטורי הייתה גדולה. עובדה – הרדיו שידר שידורים חיים מן האירוע, תופעה חריגה באותם ימים.

ולסיום – סיפור אישי. כאשר האדם הראשון נחת על הירח, הייתי בן 6.5, "עולה לכיתה א'". אני זוכר שאבי יצא איתי לרחוב והצביע על הירח. "אתה רואה, הנה האסטרונאוטים הולכים על הירח". הסתכלתי היטב, ויכולתי להישבע שאני באמת רואה אותם. ודאי שאישרתי בהתרגשות את המידע.

* "מקור ראשון"