הבלוג של אורי הייטנר

"אסד צריך להבין שעליו לשבת לשולחן המשא ומתן אם הוא רוצה שלום אמיתי. הוא לא צריך להיתלות במתווכים, הוא צריך לשבת לשולחן ללא תנאים מוקדמים. שיפסיק להיות ביישן". דברים אלה, שאמר שמעון פרס בשיחה עם שר החוץ הגרמני פרנק וולטר-שטיינמאייר, קצת מוזרים.

אסד ביישן?! אסד אומר בדיוק מה הוא רוצה, חוזר שוב ושוב על דרישתו האולטימטיבית להתחייבות ישראלית מראש לסגת מכל הגולן.

ואילו ישראל? מישהו יודע מה עמדת ישראל? מישהו בארץ ובעולם שמע את נתניהו מכריז על הזכויות הישראליות על הגולן, על ריבונות ישראל על הגולן, על ההתיישבות הישראלית? נהיה ביישן, נתניהו. כאילו בלע את הלשון.

נתניהו דווקא אמר דברים ברורים בנושא הגולן. באפריל שעבר, לאחר שאולמרט החל במו"מ עם סוריה על נסיגה מהגולן, עלה נתניהו לגולן בראש מרכז הליכוד. בישיבת המרכז שנערכה במעיינות עדן, אמר נתניהו, בין השאר: "פה, בנביעה הזאת, אנו חשים את מקורותינו, תרתי משמע. אם תתקעו את חפירה בתוך אדמת הגולן – מה תגלו? עתיקות סוריות? לא. אתם תגלו עשרות בתי כנסת מפוארים. אתם תגלו כתובות מן המשנה והתלמוד עם שמות של גדולי החכמים שלנו. אתם תגלו שרידים של עשרות יישובים יהודיים. הקשר של עם ישראל לגולן הוא בן אלפי שנים. הגולן היה ישראלי. הגולן ישאר ישראלי. אנו שחררנו אותו במלחמה, שאין צודקת ממנה. הם היו על ההר, אנו היינו בעמק, הם ירו עלינו במשך 19 שנה. יום אחד שמנו לזה קץ וחזרנו הנה. וחידשנו את הקשר שלנו למקום הזה. והחזרנו אותו לחיים... הארץ הזאת, שהייתה ארץ תלים עשנים, אבני בזלת, חול ומוקשים, מייצרת היום מים ויין, נופש ותיירות... וזה נמשך, וזה מתגבר כמעיין המתגבר. הגולן שב לחיים... כשעומדים כאן, אפשר לראות בעין את הקשר בין הביטחון והשלום... מי שיושב על רמת הגולן שומר על ביטחון ישראל".

מילים כדרבנות. אמת ויציב. תתכן מחוייבות חזקה מזו?

שבועות אחדים לפני הבחירות, ביקר נתניהו עם בכירי רשימתו בגולן. בביקור זה חתמו הוא וחבריו על אמנה בנוסח זה: "אנו, תנועת הליכוד, נאמנים לגולן. לחבל התיישבות מפואר. לתושבים שהפריחו את הגולן ובנו בית וקהילה. לשורשים היהודיים בגולן מימי המקרא ועד ימינו. להחלטה הדמוקרטית של הכנסת על ריבונות ישראל על הגולן. לביטחון ישראל ולשלום, עם הגולן". מה יותר חזק מהצהרה כזו, שכמוה כשבועת אמונים?

"שנית גמלא לא תיפול" אמר בנימין נתניהו בביקורו בגולן, ערב הבחירות. אמירה כזו, בנוסח זה, כמוה כשבועה. כדי לתת תוקף לשבועה, נטע נתניהו עץ באדמת הגולן. מה יכול להיות חזק יותר משבועה כזו?

זה המנדט שנתניהו ביקש מן העם. זה המנדט שהוא קיבל. והנה, הכל מדברים על התקדמות גדולה עם הסורים, הסורים עצמם עומדים על תביעותיהם האולטימטיביות. וראש הממשלה? נהיה ביישן.

ופתאום, ראש הממשלה מעכב את ההצבעה בכנסת על חוק משאל העם, כי... לא היה לו זמן  ללמוד את הסוגיה... הרי הוא חתום על הצעת החוק הזו. הרי כראש האופוזיציה הוא דחף אותה בכל כוחו. מה, אז הוא לא למד את הסוגיה?

השאלה העומדת על סדר היום אינה עתיד הגולן. העם עם הגולן. הציבור הישראלי ברובו המכריע אינו מוכן בשום אופן לוותר על הגולן. הציבור הישראלי לא יתן לאף ראש ממשלה להביא לנסיגה מהגולן.

השאלה העומדת על סדר היום היא אמינותו של נתניהו. עמדותיו ואמונותיו של נתניהו נכונות, אולם המבחן שלו כמנהיג אינו כאשר הוא אומר את הדברים הנכונים באופוזיציה, אלא כאשר הוא מגלה עמידה איתנה גם מול לחצים חיצוניים ומממש את אמונתו, כאשר הוא נושא באחריות.

נתניהו איבד את ראשות הממשלה בתבוסה מבזה, בשל תדמיתו כמנהיג בלתי אמין. הוא נבחר לקדנציה שניה, על סמך התדמית של "ביבי חדש", נתניהו הרציני, האחראי, האמין. אם שוב יאבד את אמינותו, לא תהיה לו הזדמנות שלישית.

* "ישראל היום"