הכינוי "וירוס" שהדביק משה יעלון ל"שלום עכשיו", הוא מכוער, מקומם, נמוך ונפסד. עם כל הביקורת שראוי להטיח ב"שלום עכשיו", וראוי להטיח ב"שלום עכשיו" ביקורת חריפה ביותר, יש לשמור על סגנון ענייני ומאופק בוויכוח הפוליטי בישראל, ובוודאי שיש לשלול מכל וכל ביטויים קיצוניים המשווים יריבים פוליטיים לחיידקים ולמחלות – ביטויים היוצרים להם דה-הומניזציה, שהיא הרבה יותר גרועה מדה-לגיטימציה.
כאשר אני שומע ביטוי כמו "וירוס" על יריב פוליטי, עורי נעשה חידודין חידודין, באשר ביטוי זה זורק אותי למחוזות אפלים וחשוכים. ביטוי זה מזכיר לי ביטויים כמו "סרטן בגוף המדינה", כמו "ערפדים" ועוד ביטויים נוראיים, אותם אנו שומעים מידי יום ביומו כלפי המתנחלים. אופס... אני מצטער, התכוונתי "המתנחבלים".
התבטאותו של יעלון מקוממת, אך מקוממת שבעתיים אורגיית הצביעות, ההתחסדות, הצדקנות והזיוף שבסערה הציבורית שעוררו דבריו. איך הפך יעלון באחת שק חבטות של כל בעל עט ומיקרופון, ביום שידורים מיוחד ל"הכה ביעלון ככל יכולתך", שרק התאבדותו של דודו טופז הביאה לעצירתו. איזו שנאה, איזה בוז, באיזה סגנון השתלח בו, למשל, יוסי שריד ב"הארץ", אותו שריד שביטויים חמורים יותר הם מנת חלקו מידי יום ביומו.
אכן, דבריו של יעלון ראויים לגינוי, אך כששמעתי את עדת הצדקנים לא יכולתי שלא להיזכר בדבריו של המלך ינאי לאשתו שלומציון, ערב מותו: "אל תתייראי מן הצדוקים ולא מן הפרושים אלא מן הצבועים, העושים מעשה זמרי ודורשים שכר כפנחס". מגיפת הצביעות מזיקה לא פחות מהווירוס והסרטן.
יעלון ראוי לגינוי לא רק על סגנון דבריו, אלא גם על עצם התרועעותו עם הפייגלינים. איזה מסר מעביר הרמטכ"ל לשעבר, כאשר הוא מתחכך עם קבוצה פנאטית המסיתה לסרבנות בצה"ל? ארגוני הסתה לסרבנות, דוגמת "יש גבול", "מנהיגות יהודית", "האומץ לסרב" ושכמותן, הן מחוץ לתחום. עליהן להיות מוקצות מחמת מיאוס. אין לאדם הגון מה לחפש בדל"ת אמותיהן. לגיטימציה לתנועות אלו, כמוה כלגיטימציה לסרבנות.
בכתבות אודות יעלון בעקבות דבריו, תהו כמה כותבים מדוע יעלון רצה להישאר רמטכ"ל שנה רביעית, אף שידע שבשנה זו תתבצע ההתנתקות, אם הוא כה התנגד לה? מי ששואל שאלה כזו, מעיד על עצמו שאין לו מושג במהות הדמוקרטיה ותפקיד הצבא בתוכה. יעלון התנגד להתנתקות והזהיר מפניה במקומות שצריך (והמציאות הוכיחה שהוא צדק), אך כמפקד הצבא היה עליו לבצע את המטלה, כשזו הוטלה על צה"ל, בדיוק כפי שנדרש מכל קצין וחייל, ללא קשר לעמדתו הפוליטית.
* "ידיעות הקיבוץ", "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
