הבלוג של אורי הייטנר

אי אפשר לבטל במחי יד את ההיגיון שמאחורי הודעתו של שר החוץ ליברמן, לפיה מי שלא שירת בצה"ל או בשירות לאומי לא יוכל להתקבל לקורס צוערים. הפרופיל של מי שאמורים לייצג את מדינת ישראל בעולם ולהביא את דברה, אינו יכול להכיל בתוכו מי שהשתמטו משירות בצה"ל ואפילו לא ביצעו שירות לאומי חלופי.

כל זה נכון, כאשר מדובר באזרחים יהודיים, דרוזים וצ'רקסים, המחוייבים על פי חוק בשירות צבאי. מי שהשתמט חרף חובתו, ואף לא בחר בשירות חלופי – מקומו אינו בשירות החוץ של מדינת ישראל.

לא כן, כאשר מדובר בערבים. החוק אינו מחייב את האזרחים הערבים לשרת בצה"ל. אפשר להתווכח על החוק. בעיניי, החוק מוצדק – אי אפשר להעמיד את ערביי ישראל במצב בלתי אפשרי של מלחמה נגד אחיהם. גם אי אפשר לסמוך עליהם כחיילים בצבא הנמצא במלחמה עם אחיהם. אם וכאשר יהיה אי פעם שלום (ובנושא זה, אני דווקא נוטה להסכים עם הערכתו של ליברמן, שהשלום אינו צפוי גם ב-16 השנים הבאות) ניתן יהיה לשנות חוק זה, אך כרגע אין זה רלוונטי. אפשר לחלוק על עמדתי ולצדד בגיוס הערבים. אך כל עוד החוק אינו דורש זאת, מי שאינו מתנדב לצה"ל אינו משתמט.

החוק גם אינו מחייב את הערבים לשירות לאומי. בנושא זה יש היגיון רב יותר בקריאה לשנות את החוק (אם כי, בעיניי, לא יהיה זה נכון לעשות זאת בכפיה, אלא עדיף ליצור את המסגרות הנכונות ולעודד התנדבות לשירות לאומי, בשלב זה). אך כל עוד לא שונה החוק, אי אפשר להאשים ערבי שאינו מתנדב - בהשתמטות. יתר על כן, כיוון שהחברה הערבית מתייחסת בעוינות רבה כלפי המתנדבים לשירות לאומי, קשה לבוא בטענות לנער בן 18 שאינו מעז לצאת נגד הנורמה החברתית בסביבתו. אילו הודיע ליברמן, שתהיה עדיפות לערבי ששירת בשירות הלאומי על פני מי שלא שירת, הייתה זו החלטה הוגנת. אך אין כל הגינות בשלילת קבלתו של מי שלא שירת לשירות החוץ.

ליברמן היה ראוי לשבחים, אילו אמר שאין לקבל לקורס הצוערים משתמטים, אך הוא יקבל ערבים שלא שירתו. אולם אין סיכוי שליברמן יציע זאת, כי האמת היא, שמטרת הצעתו היא לפגוע בערבים, ליצור פרובוקציה ולהשפיל אותם, וסוגיית השירות הצבאי היא רק תירוץ.

מי ראוי לשרת כדיפלומט את מדינת ישראל? מעבר לכישורים האישיים, אדם זה חייב להזדהות עם המדינה וערכיה, להיות בעל מוטיבציה גבוהה לשרתה, להביא את דברה לעולם, להסביר את צדקתה. כל אזרח ערבי, בעל כישורם מתאימים, העומד בקריטריון זה, הוא מתנה למדינת ישראל. איזו תשובה להסתה נגד ישראל והצגתה כמדינה גזענית, כביכול, טובה יותר מאשר שגריר ערבי או דיפלומט ערבי, המייצג את המדינה היהודית כבן למיעוט לאומי בתוכה, המכבד את צביונה, והיא מכבד אותו? כמה אזרחים ערבים מזדהים כך עם מדינת ישראל ורוצים לשרת אותה, שליברמן בכזו קלות ראש וחיפזון מוותר עליהם, במקום לקפוץ עליהם כמוצא שלל רב ולאמץ אותם לחיק משרדו. שגריר ערבי?! כן, למה לא? אדרבא ואדרבא!

מדינת ישראל עומדת תחת מתקפת הסתה והשמצה גזענית ואנטישמית, אותה מובילים הפלשתינאים ועוזריהם. המשימה הראשונה במעלה של משרד החוץ, צריכה להיות גיוס מיטב הכוחות להדיפת המתקפה ולמתקפת נגד – שתציג את צדקת הציונות ותחשוף את תעשיית השקרים של התעמולה הערבית. ככל שערבים רבים יותר יהיו שותפים למערכה הזאת, כן ייטב. לכן, מן הראוי היה שמשרד החוץ ייזום העדפה מתקנת כדי לקבל לשורותיו אזרחים ערבים המעוניינים להיות שותפים במשימה, בלי לפשפש בשאלת שירותם הצבאי או הלאומי, ולא ידחה אותם.

אביגדור ליברמן מוכיח מידי יום ביומו שאינו מתאים לתפקידו.

* "דוגרינט"