הבלוג של אורי הייטנר

שמחתי לראות שיגאל קיפניס הגיב על מאמרי "רשלנות או שרלטנות". הנה, קיוויתי, יסביר קיפניס מדוע בספר, שהינו תיאוריה המבוססת על החלטת ממשלה מסויימת, אין כל איזכור לעובדה שכעבור חצי שנה ההחלטה בוטלה פה אחד? האם הוא לא ידע, ואז איזה מין מחקר הוא זה? האם הוא ידע והעלים את המידע, ואז היכן היושרה?

התאכזבתי, לא הופתעתי, להיווכח שקיפניס ממשיך להתחמק, שהוא ממשיך להתעלם מביטול ההחלטה, ושב וחוזר להחלטה שבוטלה, כאילו יש לה תוקף. אני שב ושואל את קיפניס – מדוע הוא מעלים בספרו ובמאמרו את המידע החשוב הזה, המפריך מכל וכל את התזה שלו?

במקום להגיב עניינית, הוא מנופף באכסניה המדעית שבה יצא הספר. גם מחקר אודות "טבח" בטנטורה במלחמת העצמאות אושר באוניברסיטת חיפה, והתברר כזיוף. העובדה שספרו של קיפניס קיבל אכסניה אקדמאית, אינה פוטרת אותו מתשובה לשאלה – מדוע הוא מסתיר את העובדה שהחלטת הממשלה מ-19.6 בוטלה?

האם כאשר אני כותב שההחלטה הזו בוטלה – איני דובר אמת? אדרבא, שיקום קיפניס ויאמר זאת. אם אני דובר אמת וההחלטה בוטלה – אל יתחמק מתשובות.

קיפניס "מצטט" אותי כמי שטוען שההחלטה לא נמסרה לאמריקאים. אולם במאמרי טענתי שההחלטה לא נמסרה לרמטכ"ל יצחק רבין (ואף הצגתי את המקור לכך, ספרו של אריה שלו "שלום וביטחון בגולן"), ולעומת זאת הזכרתי את העובדה שההחלטה הוצגה לאמריקאים שהביעו עליה פליאה, כפי שקיפניס עצמו מציין בספרו.

בדבר אחד צודק קיפניס – רבין בקדנציה השניה שלו ונתניהו בקדנציה הראשונה שלו הסכימו לנסיגה ישראלית מהגולן. אולם הטענה כאילו עמדתם זו היא המשך רציף של מדיניות ישראל לפני 92' משוללת יסוד. רבין עצמו, בבחירות 92', אמר דברים חד משמעיים נגד הנסיגה מהגולן, אותה הגדיר כהפקרת ביטחון ישראל. לא בכדי, לאחר ששינה את דרכו, ביקר באורטל ואמר לנו בפירוש, "שיניתי את דעתי". לא בכדי, הוא החליט על משאל עם במקרה של הסכם על נסיגה מהגולן, והסביר זאת בכך שאין לו מנדט לנסיגה מהגולן ,כיוון שהתחייב לשמור על הגולן.

קיפניס הכניס לרשימתו כמה ציטוטים סלקטיביים של אלון וגלילי. איך יסביר את דבריו אלה של יגאל אלון במועצת הקיבוץ המאוחד בקונייטרה בנובמבר 1967: "רמת הגולן שאנו נמצאים בה עתה, הייתה מאז ומתמיד חלק מארץ ישראל. יש מי שחושש, כי ההדגשות ההיסטוריות עלולות להסיט אותנו מן העיקר, אך אין להקל ראש בטיעון ובייחוס היסטורי. בלעדיהם לא היינו כאן ולא הייתה מדינת ישראל. אך אנו נישאר כאן לא רק בשם ההיסטוריה. עלינו לעצב גבולותינו בראש ובראשונה למעין יהיו גבולות של ביטחון, שימנעו מראש כל סיכוי של ניצחון ערבי במלחמה. לכן, לא די בחתירה לחוזה שלום, אלא כל חוזה שלום מוכרח להיות מלווה בהסדרי ביטחון. שוב לא נהפוך את יישובי החולה ועמק הירדן לברווזים נחים מול לועי תותחים מן הרמה... אנו רוצים ברמת הגולן". איך הוא מסביר את העובדה שכבר ב-1968 היה אלון הראשון שתבע לספח את הגולן למדינת ישראל, במכתב ללוי אשכול. איך הוא יסביר את דבריו של אלון בכינוס של מפלגת העבודה ביוני 1973: "שליטתנו ברמה, הלכה למעשה, נגזרת מצרכי האסטרטגיה הכל ארצית של ישראל. כי המדובר בהגנה על מקורות מים ראשיים, על הגליל העליון והתחתון ועל בקעת כנרות".

אני שב ומזמין את יגאל קיפניס להסביר, מדוע העלים מספרו את העובדה, שממשלת הליכוד הלאומי ביטלה ב-26.12.67 את החלטתה להציע נסיגה מהגולן לגבול הבינלאומי, אותה הוא כה מרבה לצטט. כל עוד הוא מתחמק מלהשיב לשאלה זו, אין כל משמעות למלל שהוא שופך.

* "הדף הירוק"