הבלוג של אורי הייטנר

לא כל מה שטוב לכל העולם טוב גם לנו. אין לשלול מצב, שבו פטנט ישראלי השונה מהמקובל בשאר העולם טוב יותר מהמקובל, או לפחות מתאים לנו יותר. ואף על פי כן, כאשר מה שנהוג אצלנו שונה מהמקובל בעולם, מותר לנו לנהוג בענווה, ולבחון את עצמנו, שמא מתוך עשרה קבין של תבונה שירדו לעולם, בכל זאת רק תשעה אנו קיבלנו ואחד קיבל גם שאר העולם.

אם בכל העולם קיימת הפרדה בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לתפקיד התובע הכללי, סביר להניח שיש בכך היגיון כלשהו, וראוי לבחון הפרדה זו. הרי לא יתכן שכל הדמוקרטיות התנקשו בשלטון החוק שלהם. אולי דווקא השיטה המקובלת בעולם, מחזקת את שלטון החוק יותר מהשיטה שלנו?

הקמפיין המתלהם והתוקפני נגד בדיקת הצעתו של יעקב נאמן בנדון, מזכירה לי את הסיפור המיוחס למשה סנה, לפיו כתב הערה בשולי נאומו: "נימוק לא משכנע – להרים את הקול".

הנימוק הבלתי משכנע ביותר בטיעוניהם של מתנגדי הרפורמה שמציע נאמן, הוא שהפרדה בין שני התפקידים תחבל בשלטון החוק, כיוון ששרי הממשלה לא יתייחסו ברצינות הראויה לדברי היועץ המשפטי, ברגע שהאיש לא יהיה גם התובע הכללי.

מאחורי טיעון זה מסתתרת חשדנות קיצונית כלפי המנהיגות הנבחרת בישראל, כמי שרק יראת האישום הפלילי תגרום לה לפעול על פי חוק. אם היועץ המשפטי יודיע לממשלה שצעד מסויים אינו חוקי, הממשלה בכל זאת תפעל כנגד החוק, אלא אם כן היועץ הוא גם מי שעלול להעמיד לדין פלילי את השרים אם קיבלו שוחד או הטרידו מינית פקידה בלשכתם.

הגישה הזו, החושדת אפריורי בפוליטיקאים באשר הם, מסוכנת לדמוקרטיה. הדמוקרטיה חייבת להתבסס על הנחה המאמינה ברצונם הטוב של הנבחרים לשרת את העם באמונה ולכבד את החוק, ולא רק כאשר הגיליוטינה מונחת מעל ראשם.

הרפורמה שמציע יעקב נאמן תחזק את שלטון החוק בישראל. היא תייעל את רשויות החוק והאכיפה, היא תמנה אדם בכיר שכל אונו, מרצו, זמנו ומשאביו מיועדים למאבק משפטי בעבריינות למיניה ואדם אחר שכל אונו, מרצו, זמנו ומשאביו מיועדים להנחיית הממשלה כיצד לפעול על פי החוק.

הרפורמה תחזק את הדמוקרטיה, כיוון שריכוז עוצמת יתר בידי אדם אחד אינה משרתת את הדמוקרטיה ואינה מתיישבת עם תפיסה דמוקרטית. האמרה "השלטון משחית ושלטון מוחלט משחית באופן מוחלט", המיוחסת להיסטוריון והפוליטיקאי הבריטי הליברלי הלורד אקטון, שפעל בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, מזהירה מפני ריכוז כוח יתר בידי אדם אחד.

הכוח המרוכז בידי היועץ המשפטי לממשלה בישראל מוגזם, עד כדי פגיעה בדמוקרטיה. אני מעריך מאוד את מני מזוז, שהוא בעיניי אחד היועצים המשפטיים הטובים ביותר בתולדות המדינה, אך היו לנו גם מיכאל בן יאירים, (שאחרי פרישתו חתם על עצומה המסיתה לעבריינות פוליטית – סרבנות פוליטית בצה"ל) וגם בעתיד עלולים אטדים לכהן בתפקיד. הדמוקרטיה חייבת להתגונן מראש מפני ריכוז עוצמת יתר בידי אנשים כאלה, וגם בידי אנשים הגונים ומקצועיים כמזוז אין להפקיד עוצמה כזו.

ניתן להתנגד לרפורמה שמציע נאמן, אך מן הראוי להימנע מדה-לגיטימציה שלה, מהצגתה כפוגעת בשלטון החוק ומשימוש בנימוקים המעליבים את האינטיליגנציה של הציבור.

* bsh