הבלוג של אורי הייטנר

תגובה ליגאל קיפניס, "חזון, פיקדון והתיישבות", "ידיעות הקיבוץ"  18.2.09

יגאל קיפניס בונה על הבורות של קוראיו. הוא מניח, שקורא הרואה לוגו "דעת מומחה" ומאמר שבו תאריכים וציטוטים, לא יבדוק את הדברים ויקבל אותם כלשונם.

מה לעשות, ויש גם קוראים נודניקים ועקשנים, הקוראים קריאה ביקורתית ובודקים את הדברים. ומסתבר, שהעובדות רחוקות מאוד מפירכותיו של קיפניס.

בנוגע לחוק הגולן, למשל, כותב קיפניס: "במעמד הדרמטי בכנסת בגין אמר דברים ברורים על כך שהעובדה שהגולן יתנהל תחת ממשל שאינו צבאי – אין לה משמעות לגבי הריבונות עליו בעתיד". מעניין. אני פותח את דברי הכנסת, וקורא את סטנוגרמת שני נאומיו הדרמטיים של בגין בדיון על חוק הגולן, ומסתבר שאין שום שחר לדבריו של קיפניס. ההיפך הוא הנכון. נוסח החלת הריבונות זהה לנוסח החלת הריבונות על מזרח ירושלים ומבוסס על נוסח החלת הריבונות אחרי מלחמת העצמאות על שטחים שמעבר לתכנית החלוקה.

אי אפשר לפרש את דבריו של בגין בשני הנאומים, אלא כמחוייבות מלאה לכך שהצעד נועד לקבוע את הגבול הסופי של מדינת ישראל ולהכיל בתוכה את הגולן. "לא ימצא בארצנו או מחוצה לה איש רציני, אשר ינסה להכחיש כי במשך דורות רבים הייתה רמת הגולן חלק בלתי נפרד של הארץ. היה אפוא מן הדין, שגבולה הצפוני של ארץ ישראל, שנקראה בלע"ז גם בהצהרת בלפור וגם במנדט הבין לאומי פלסטין, יעבור על רמת הגולן... אין תימה, שבעניין זה של רמת הגולן קם קונסנזוס לאומי כללי בישראל, וגם מדינאים חשובים בארצות אחרות הביעו בפומבי או בפרטיות את דעתם כי ישראל לא תוכל לרדת מרמת הגולן ולמסור את הרמה לסורים". מהי תכלית החוק, על פי נאומיו של בגין? לממש את קווי היסוד של הממשלה: "הממשלה קבעה בקווי היסוד של מדיניותה לאמור: 'ישראל לא תרד מרמת הגולן ולא תוריד שום יישוב שהוקם ברמה'". יש דברים ברורים מאלה? יש הוכחה ניצחת יותר מדברים אלה, שנאמרו בשפה בהירה ומובנת לכל אוזן, שהחוק נועד להבטיח שישראל לא תרד מרמת הגולן ולא תוריד שום יישוב שהוקם ברמה? ואם אין די בכך, הנה ציטוט נוסף, בתגובה לטענה שארה"ב והעולם לא יסכימו לקבל את ההחלטה: "המדובר בחיינו, ברמת הגולן. בחיינו, בעתידנו. בשלום האומה הזאת. איש לא ידחף אותנו לקווי ה-4 ביוני 1967. איש. שום עם, שום מעצמה לא תצליח לדחוף אותנו לקווים ההם – קווי החידלון, קווי שפיכות דמים, קווי הפרובוקציה לתוקפנות. איש לא יכתיב לנו את חיינו. אנחנו הקימונו חיי חירות בארץ הזאת ואנחנו נגן עליהם בכל הכוח העומד לרשותנו".

הקורא החרוץ, שיבדוק את הדברים בפרוטוקול ישיבת הכנסת, לא ימצא צל צלו של רמז לכך שהחוק לא ימנע נסיגה מהגולן. אולם הוא בהחלט ימצא אמירה, שהחוק לא ימנע מו"מ עם סוריה לשלום. ומה בכך? הרי ישראל, על כל ממשלותיה, תמיד חפצה בשלום ותמיד חתרה למו"מ על שלום אמת. דבריו אלה של בגין נאמרו בתגובה לטענות של ח"כ אמנון רובינשטיין, שבעקבות קבלת החוק "לעולם כבר לא יהיה מו"מ על שלום עם סוריה". תשובתו הנרגזת של בגין, הייתה נגד ההאשמה העצמית והשנאה העצמית, של מי שמאשים את ישראל בהעדר שלום או בהעדר מו"מ: "התופעה החוזרת בתולדות ישראל סבא, מדור לדור, היא של האשמה עצמית - היהודי אשם. אם עושים בו פוגרום – היהודי אשם. אם שופכים את דמו – היהודי אשם. עכשיו באים חברי כנסת ואומרים: סוריה לא תנהל אתכם משא ומתן בעוד שנות דור – הממשל היהודית אשמה. הרי אתם שמעתם מה אומרים הסורים, המוסמכים ביותר – הנשיא אסד, שר החוץ – במפורש, בגלוי, באוזני כל העמים. לא, אתם אשמים. כי אתם הבאתם את החוק הזה. והרי אני חוזר ואומר: הרי אנחנו הבאנו את החוק בדיעבד, אחרי כל ההודעות שלהם, שלעולם לא ישבו איתנו, לא יכירו בנו. איך אתם נותנים יד למקטרגים מבחוץ? למה אתם עושים כדבר הזה? למה?" האם מציטוט זה ניתן להסיק שבגין פתח בדבריו פתח לנסיגה מהגולן? כמובן שלא. אבל יש מי שמקדישים את חייהם להפצת מיתוסים שקריים. יש מי שכותבים ספרים כדי להפיץ מיתוסים. יש להם רק בעיה אחת – המיתוס הזה לא כל כך קשור לעובדות. האם קיפניס כתב את הדברים בלי לקרוא את הסטנוגרמה? האם הוא קרא, אך החליט לבדות "עובדות" נוחות יותר לתיאוריה שלו?

קיפניס מזכיר במאמרו את החלטת ממשלת האחדות הלאומית ביוני 1967 המביעה נכונות לנסיגה מהגולן ומסיני לגבול הבינלאומי, תמורת חוזי שלום עם סוריה ומצרים. על החלטה זו, מבסס קיפניס את כל התיאוריה, עליה כתב את ספרו. הוא רק שוכח ומשכיח עובדה חשובה לא פחות: ב-26.12.67 החליטה הממשלה פה אחד לבטל את החלק מן ההחלטה הנוגע לנכונות לנסיגה מהגולן (והשאירה על כנה את ההחלטה אודות נסיגה מסיני). מדוע ההחלטה בוטלה? הרי אינספור החלטות ממשלה מתיישנות ואינן מיושמות והממשלה אינה טורחת לבטלן. במקרה זה ההחלטה בוטלה, כדי שאי אפשר יהיה להשתמש בה ביום מן הימים כתקדים או כטענה. היא בוטלה, כיוון שמטרת הממשלה הייתה לשמור על הגולן. האם קיפניס אינו יודע שההחלטה עליה הוא מבסס את התיאוריה שלו בוטלה? או שהוא יודע ומעלים מידע זה מקוראיו?

אם הממשלה התכוונה לסגת מהגולן, למה הקימה בה התיישבות? למה ראש הממשלה אשכול בכבודו ובעצמו הוביל את מהלך ההתיישבות? מסביר זאת קיפניס כהקמת "התיישבות זמנית", ש"ייעודה הלאומי המוצלח" יהיה להשיג הסכם שלום. אם זו תכלית ההתיישבות, למה אותה ממשלה, שיישבה את הגולן ואת בקעת הירדן, התנגדה בתוקף להתיישבות על גב ההר ביהודה ובשומרון? הרי אם ההתיישבות היא זמנית כדי ללחוץ על הצד השני ולקדם את השלום, היה על הממשלה להתיישב בכל מקום. אבל כמובן שהתיאוריה כולה מופרכת. התיישבות, מעצם טיבה, נועדה להיות התיישבות קבע ולעצב את הגבול. לכן, הממשלה סרבה ליישב אזורים בהם ראתה קלף מיקוח לשלום ויישבה אזורים שהתכוונה להשאיר בתחום ישראל.

מזה עשור וחצי מקדיש קיפניס את חייו למאבק למען נסיגה מהגולן. העובדה שהוא עושה זאת כתושב הגולן, נתנה לו בולטות תקשורתית, בחינת "אדם נשך כלב". לאורך השנים הוא נאלץ להתמודד עם השאלה – אם זו עמדתך, מדוע אתה מיישב את הגולן? כדי לתרץ זאת, הוא בנה תיאוריה מופרכת, שמטרת ההתיישבות הייתה להתחסל, ובחיסולה – תגשים בהצלחה "את ייעודה הלאומי". מופרך ומגוחך.

* "ידיעות הקיבוץ"