במאמרו "אצלנו בחצר" מציין דן אלמגור ששירו של נתן אלתרמן "על זאת", שנכתב במהלך מלחמת העצמאות, ובו גינה פשעי מלחמה שנעשו בידי חיילים ישראלים במהלך כיבוש העיר לוד, צונזר, והיה השיר הראשון בישראל שנאסר לפרסום בידי הצנזור.
משום מה, בוחר דן אלמגור להשכיח את העובדה, שראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון ביטל את החלטת הצנזור, והורה לשכפל את השיר ולהפיצו בכל יחידות צה"ל, כך שיגיע לכל חייל וחייל.
אלתרמן האמין בכל לבו, עד יומו האחרון, בצדקתה של ישראל בסכסוך המזרח תיכוני ובמלחמה על הארץ, ובשירו האחרון "אז אמר השטן", הזהיר שהדבר היחיד שעלול להביס את ישראל, הוא אם נשכח שעמנו הצדק.
אותו אלתרמן, נאבק כל ימיו על דמותה המוסרית של מדינת ישראל ועל דמותו המוסרית של צה"ל ויצא נגד כל מעשי עוול כלפי אזרחי ישראל הערבים ונגד כל פגיעה בטוהר נשקם של חיילי צה"ל. הוא לא ראה כל סתירה בין השניים ואין כל סתירה בין השניים.
אין זה מקרה, שבן גוריון, מצביא מלחמת העצמאות, הורה להפיץ את השיר בקרב חיילי צה"ל. גם הוא, שהפוסט היסטוריונים האנטי ציונים רואים בו את אבי אבות הטומאה וממקדים אליו את התקפותיהם על ישראל ועל הציונות, דגל בערכי מוסר הלחימה וטוהר הנשק, כחלק מצדקתה של מדינת ישראל וצה"ל.
אין זה מקרה שדן אלמגור, ששכח מזמן שאיתנו הצדק, שכח להזכיר את מעשהו של ב"ג, ראש הממשלה, והתמקד בהחלטה הראשונית של הצנזור, פקיד זוטר, שבוטלה. האמת אינה משרתת את המסר של מאמרו. לעומת זאת, חצי האמת, שבמקרה זה בוודאי גרועה משקר, משרתת גם משרתת את המסר.
* מוסף "הארץ", "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
