משלחת של המכללה לביטחון לאומי בבריטניה ערכה לאחרונה סיור במזה"ת. הסיור החל במצרים, נמשך בירדן, סוריה, הרשות הפלשתינאית והסתיים בישראל.
קצין בכיר בצה"ל ארח את המשלחת החשובה. כאשר סייר איתם ביישוב הדרוזי מסעדה שבגולן, הם הצביעו על הווילות ושאלו "של מי הארמונות הללו?". "של התושבים הדרוזים", השיב המארח. "לא, הארמונות האלה", הם שבו והקשו, בהנחה שלא היו ברורים קודם, והמארח שב והשיב – "של הדרוזים". האורחים התקשו להאמין, הרי בסוריה סיפרו להם שהתושבים "הסורים" בגולן כלואים במחנות הסגר.
הקצינים הללו הגיעו לישראל אחרי שבמשך למעלה משבוע הלעיטו אותם בשקרים גסים אודות ישראל. זו רק דוגמה אחת.
ולמה אני מספר כל זאת? בכל מדינות ערב, ראשי המדינה והבכירים ביותר בפוליטיקה ובצבא פגשו את המשלחת. בישראל אף מדינאי, אף מנהיג לא התפנה אליהם. אין להם זמן.
זאת, שעה שישראל ניצבת תחת מתקפה קשה ומסוכנת של דה-לגיטימציה, שמרכז העצבים שלה נמצא בלונדון.
זהו רק סימפטום. מה הפלא שישראל מפסידה במערכה על דעת הקהל?
* "חדשות בן עזר"