לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2010

חכמים בסדר


"חכמים בסדר'" – קלע אלון, ח בניסן תשס"ט 23.3.10

מנחים: הרב אביה רוזן, אורי הייטנר

 

אורי – פתיחה: סיפור הסדר שלי. סדר משמעותי. אצלנו הכל ב"סדר" – שנה תשיעית. הסבר על מהות הערב וצביונו. דברי ברל על פסח.

 

עַם שׁוֹמֵר בְּמֶשֶׁךְ אַלְפֵי שָׁנִים אֶת יוֹם צֵאתוֹ מִבֵּית עֲבָדִים. וְדֶרֶךְ כָּל מְחִילוֹת הַשִּׁעְבּוּד, הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, הַשְּׁמָד וְהַפְּרָעוֹת נוֹשֵׂאת הָאֻמָּה בְּלִבָּה אֶת הַגַּעְגּוּעִים לַחֹפֶשׁ בְּזִכָּרוֹן עַתִּיק אֲשֶׁר כֻּלּוֹ מֻפְנֶה לִקְרַאת הֶעָתִיד. מֵאָבוֹת אֶל בָּנִים, דֶּרֶךְ כָּל הַדּוֹרוֹת, נִמְסָר דְּבַר יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּזִכָּרוֹן אִישִׁי אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מַחְוִיר וְאֵינֶנּוּ דֵּהֶה. אֵיזֶה יֵצֶר חֵרוּת עֲמֹק טָבוּעַ בְּלֶב עָם, שֶׁיָּכוֹל הָיָה בַּאֲבִיב יָמָיו לִיצֹר יְצִירָה כָּזֹאת וְלִמְסֹר אוֹתָהּ מִדּוֹר לְדוֹר.

ברל כצלנסון

 

המטרה – והגדת לבנך. האם? מה קורה? קריאה סתם. מוטב מעט ומובן. העיקר משמעותי. לא רק "והגדת לבנך", אלא גם "ואפילו כולנו זקנים".

 

 

אביה - שאלה לקהל: מהי "הגדרת המשימה". הסבר "הגדרת המשימה".

שירה – קרב יום (134)

אביה – סימני הסדר (עמ' 12).

אורי – הא לחמא (24)

מתחיל בגנות ומסיים בשבח. שני מסלולים: מעבדות במצרים  לחירות וגאולה בא"י / מעבודה זרה לגאולה רוחנית. התמצית – ב"הא לחמא". השנה – בשנה הבאה. האם אקטואלי, כשאנחנו כאן בא"י? השתא עבדי? בכל דור ודור... קוד גנטי. למה יציאת מצרים? כבר בברית בין הבתרים נאמר שהעם ירד ויחזור. יסוד מוסד ביהדות, שנאת העבדות. חופש וצדק חברתי. עבדות בימנו: עובדי קבלן, סחר בנשים, הלנת שכר. השתא הכא?רוב העם היהודי בגולה. ירידה גדולה מהארץ "היורד המיליון". לגיטימציה לירידה – מכת בכורות, בכל משפחה. אנטיתזה לעבדות – ערבות הדדית. "כל דכפין". למה בארמית? שפת הדיבור. כאן – בעברית.

ומה נשתנה (28).

מטרת הסדר – דידקטית. פדגוגית. מצוות "והיה כי ישאלך בנך לאמור: מה זאת? ואמרת אליו: בחוזק יד הוציאנו ה' אלוהינו ממצרים, מבית עבדים" (שמות י"ג, י"ד). המשנה – הוראות הפעלה לסדר. לקרוא את המשנה: "מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו. ואם אין דעת בבן, אביו מלמדו: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, הלילה הזה כולו מצה. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות, הלילה הזה מרור. שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק, ומבושל, הלילה הזה כולו צלי. שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים. ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי, עד שיגמור כל הפרשה כולה" (משנה פסחים, י', ד').

 

ש מה ההבדל המהותי? תכנית גיבוי למוגבלים. "שאין בו דעת". שאינו יודע לשאול. הראוי – הבן מקשה ספונטנית. מגורה לשאלות בעצם השוני: "הלילה הזה מכל הלילות". אצלי במשפחה, וכאב סדר בקיבוץ – הילדים מכינים שאלות ושואלים בסדר. מורדי – סוכריות.

 

ש מה השאלה? א. המנגינה מטעה. לא הגיוני. ב. שאלה וארבע תשובות. טכני. ג. 4 קושיות, והתשובה – עבדים היינו.

ש מה ההבדל בשאלות? יצא זבח פסח. במקומו – הישיבה בסדר.

"לפי דעתו של בן אביו מלמדו" – השקפה פדגוגית. חנוך לילד לפי דרכו. הרש"ר הירש: מי אשם בעשו / יעקב?

הסדר – לא רק עבור הילדים. ההלכה: אם אין ילד, האישה שואלת. שני תלמידי חכמים – שואלים זה את זה ומשיבים זה לזה. אם אדם בעצמו – שואל ומשיב.

אביה – עבדים היינו (32) + ואפילו כולנו חכמים (36).

שירה – עבדים היינו.

אביה – הסוד של עם ישראל.

השמעה – המסע (גרוניך ולהקת "שבא") (140).

אוריש מה הקשר בין סדר פסח לצומת מסובין?

מעשה ברבי אליעזר (38). לקרוא עד "שחרית".

שתי מגמות. לספר ביציאת מצרים. לעסוק בהלכות פסח. לקרוא ב"הצעה לסדר" ע' 35 "מעשה ברבן גמליאל". הכרעה. מצווה לספר. הכרת המורשת. מחוייבות לערכים. סיפור יציאת מצרים, ייעוד הסדר – לא מופיע בטקסט ההגדה. הטעם – בתוך המסגרת אב יספר לבנו. בכל בית יספרו אחרת. מופיע בהגדה הקיבוצית (עדיף מקריאה סתם). ההגדה הקיבוצית – מקראית. לבה – סיפור יציאת מצרים.

ליל הסדר ב"מסובין" – לפי המסורת – תכנון המרד. אמת ארכיאולוגית – רבי אליעזר מת הרבה קודם. מסר המסורת: התאמת "לספר ביציאת מצרים" (ולא "על יציאת מצרים") לתקופה. לקשור לאקטואליה.

אביה – כנגד ארבעה בנים (42-59) – מצגת.

שירה – ארבעה אחים, נעמי שמר.

אורי – והגדת לבנך (60).

כתב חידה. מה פירוש? הטקסט הוא מסגרת. המדרש: מתי לספר ביציאת מצרים (ביום ההוא). ההדגשה – ביום ההוא. כלומר ב"סדר", לנוכח המצה והמרור. לימוד דרך החוויה, הטקס, האוכל וכו'.

אביה – והיא שעמדה (68).

אורי [אם יהיה צורך בתוספת] – מי זאת "והיא"? א. ההבטחה בברית בין הבתרים (ברוך שומר הבטחתו לישראל). ב. ו – 6 סדרי משנה, ה- 5 חומשי תורה, י- 10 הדברות, א- אחד אלוהינו. 

שירה – והיא שעמדה.

אורי – ארמי אובד אבי. (70). מקרא ביכורים. המשנה על ליל הסדר.

ליבת הסדר. שיג ושיח אינטלקטואלי. לספר ביצירת מצרים. חזרה למשנה. לקרוא את כל מקרא הביכורים. ש למה דווקא טקסט זה? א. תקציר תולדות ע"י בארבעה פסוקים. ב. טקסט שגור על פה (ביכורים). ג. זכר למקדש.

למה נפסק ב"ובמופתים"? חז"ל לא רצו לעורר לאומיות. שלוש השבועות. הגדת גלות. הזכות להוסיף ולדרוש. ההגדה הקיבוצית – הגדה ציונית. קוראים בה באמת עד סוף הפרשה – נאמנה יותר להוראות ההפעלה. מספרת גם את סיפור ע"י עד הקמת המדינה.

רעיון: לקרוא את כל מקרא ביכורים ולתת לכל משתתף לדרוש.

אביה – בדמייך חיי (72). הכוס החמישית.

אורי – בדמייך חיי, נעמי שמר.

השמעה – בדמייך חיי, נעמי שמר.

אביה – ויוציאנו ממצרים (78). היציאה מהמצריות.

שירהדיינו (86).

אביה – בכל דור ודור (96).

שירה – אחד מי יודע (136).

אביה -  לשנה הבאה בירושלים (130).

אורי -  הקראת שירו של אמנון ריבק: "כל אדם צריך מצרים".

 

כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם - אמנון ריבק כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ בְּיָד חֲזָקָה, אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם. כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה, וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה, שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם. כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה אַחַת, שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם. אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף - כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף. כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם, לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים, לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים, לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם, לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים. כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף, לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ. כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם. וִירוּשָׁלַיִם, וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד, לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

 

זאת הטיוטה שלי, שאינה כוללת את דבריו החשובים והחכמים של אביה, ולכן זהו תיאור חלקי ביותר של הערב.

נכתב על ידי הייטנר , 23/3/2010 23:56   בקטגוריות חינוך, יהדות, תרבות  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)