לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2010

הרעים והביישנים


האם מישהו בעולם נפל מכסאו מרוב תדהמה, כאשר שמע שמוסלמי קיצוני הניח את משאית התופת בטיימס סקוויר בניו יורק? אני מניח שטרם תפיסת המפגע – בכל מדגם מקרי של מאה אנשים בעולם, לפחות 99 היו מעריכים ברמה גבוהה של ודאות שהמפגע הוא מוסלמי. הרי לא צריך להיות מומחה לסטטיסטיקה, כדי להבין שאם כמעט כל מי שעושים מעשים כאלה משתייכים לאסלאם הקנאי - כשניצבת משאית תופת בלב איזור סואן בארה"ב, הסבירות שלא מוסלמי הציב אותה שואפת לאפס.

 

אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת עולם בין האסלאם הקנאי לבין הציוויליזציה הנאורה. אין זו מלחמה כוללת בנוסח שתי מלחמות העולם הקודמות, אלא "מלחמה בעצימות נמוכה", אך זו מלחמה על כל הקופה. האסלאם הקנאי יצא לג'יהאד, מלחמת קודש, מלחמת חורמה בעולם המערבי. והמערב מגמגם ואינו מתגונן כראוי - במתקפת נגד. מלחמתו של האסלאם היא טוטאלית. מבחינתו, לא תהיה כל הנחה לשמאל הרדיקלי באירופה התומך בו. גם לא לצ'מברליין מהבית הלבן המנסה לפייס אותו (ואולי האירוע יגרום סוף סוף להתפכחותו של אובמה, כפי שהיה קורה, יש להניח, אילו חלילה הפיגוע היה מצליח).

 

אילו המשאית הייתה מתפוצצת ומאות אזרחים שלווים היו נהרגים – מה היה קורה בעזה? היו מחלקים סוכריות לעוברים והשווים לאות שמחה. מהיכן אני יודע זאת? כך בדיוק קרה ב-11 בספטמבר 2001.

 

אנו נמצאים במלחמת עולם. זו מלחמה בין הטובים והרעים. אלה שרוצחים ומפגעים הם הרעים. אלה שמעשי הרצח והפיגועים מכוונים אליהם, הם הטובים. נכון, בטמטום הפוסט מודרני, המנוון את המחשבה ואת השיח הציבורי במערב, אסור לדבר על טובים ורעים. יש רק "נראטיבים". הכל יחסי – מה שטוב בעיניך רע בעיניי ומה שרע בעיניי טוב בעיניך והכל בסדר ולגיטימי וסבבה. לדבר על "טובים ורעים"? לא "פוליטיקלי קורקט". (אלא שגם אותם אבירי הפוסט מודרניזם עושים בעצמם הבחנה בין טובים ורעים. הבעיה היא שהם מתבלבלים בין הטוב והרע, בין הטובים והרעים).

 

כמו בתקופת הנאציזם, גם היום ניתן וראוי לומר ללא גמגום שיש טובים ויש רעים ולהצביע בבירור על הרעים והטובים. וכמו בתקופת הנאציזם, האויב הגדול של הרעים הם היהודים.

 

ואנו, במקום להציג זאת בבירור ולהסביר זאת לכל העולם – שותקים. חס וחלילה מערכת ההסברה של ישראל לא תציג לאזרחי המערב את תמונת המחבל מהטיימס סקוויר, לצד תמונות פיצוץ התאומים, לצד תמונות האוטובוסים המתפוצצים בישראל, לצד תמונות חלוקת הסוכריות בעזה לאחר 9.11 ותשאל אותם – באיזה צד אתם?

 

לא נעים. לא פוליטיקלי קורקט. אנחנו לא נציג תמונות כאלה ולא נאמר דברים כאלה. אנחנו מתביישים.

 

הגיעה השעה שנפסיק להתבייש ונתחיל לומר לעולם, וקודם כל לעצמנו, את האמת. האמת היא שאנחנו צודקים במלחמה עם הפלשתינאים על א"י. האמת שהמלחמה הזאת היא חלק ממלחמת העולם של האסלאם הרדיקאלי נגד העולם הנאור. האמת היא שעל הצדק להלחם ברשע, על הטוב להלחם ברע, שכניעה של הטוב לרע היא בלתי מוסרית.

 

המלחמה נגד ישראל בשנים האחרונות, מתמקדת בעיקר בדה-לגיטימציה לקיומה של המדינה ולזכותה להגן על עצמה. ואנו נתקפים שיתוק. אנחנו ביישנים. הגיעה השעה להפסיק להתבייש ולצאת במתקפת נגד.

 

* "שישי בגולן"

נכתב על ידי הייטנר , 6/5/2010 15:28   בקטגוריות היסטוריה, חוץ וביטחון, עולם  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)