הבלוג של אורי הייטנר

מי שהולך לישון עם כלבים, אל יתפלא כשיקום עם פרעושים.

מכתם עממי.

אם יכלו ותיקי "השומר הצעיר" והקיבוץ הארצי לכתוב מחדש את ההיסטוריה של תנועתם, מן הסתם היו ששים למחוק מתוכה את האמונה העיוורת בבריה"מ והסגידה לסטלין. אולם גם בימים ההם, היו ל"השומר הצעיר" קווים אדומים. בריה"מ אמנם כונתה "המולדת השניה", אך תמיד הייתה עדיפות למולדת הראשונה. בהתנגשות בין התמיכה בעולם הקומוניסטי לבין האינטרסים של הציונות ושל מדינת ישראל, לא היה ספק שהבכורה היא לאינטרס הישראלי.

לכן, למשל, מעולם לא היה שום שיתוף פעולה בין "השומר הצעיר" לבין הפק"פ. פק"פ – הפרקציה הקומוניסטית הפלשתינאית, הוא הגלגול הראשון של המפלגה הקומוניסטית הישראלית. הפק"פ היה ארגון אנטי ציוני, ולכן בעבור תנועה ציונית כמו "השומר הצעיר" הוא היה מוקצה מחמת מאוס, מחוץ לגדר, לא שותף אופציונאלי לכל שיתוף פעולה וקשר בכל נושא שהוא. אין שיתוף פעולה בין ציונות לאנטי ציונות. נקודה.

היורשת החוקית של "השומר הצעיר" היא מרצ, בוודאי היום כאשר עומד בראשה ג'ומס, איש הקיבוץ הארצי, "השומר הצעיר" ומפ"ם. גם לפק"פ יש יורשת חוקית – חד"ש. פק"פ הייתה למק"י - המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בשנות ה-60 מק"י התפלגה, כאשר חלק ממנה חזרו לפטריוטיות ישראלית ולציונות, והזרם המרכזי היה לרק"ח – הרשימה הקומוניסטית החדשה. לקראת בחירות 77' רק"ח מיתגה את עצמה מחדש, כאשר קיבצה מס' קבוצות קטנות סביבה, כמו פלג "הפנתרים השחורים" של צ'רלי ביטון, ונקראה חד"ש – החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון. המרכיב המרכזי בתוכה, שב לקרוא לעצמו מק"י – המפלגה הקומוניסטית הישראלית.

הפק"פ לגלגוליו היה ונותר אוונגרד אנטי ציוני ואנטי ישראלי. גם בדיונים בכנסת על הטבח במינכן או בעקבות מבצע אנטבה, לא ידעו נציגי מפלגה זו לתמוך בישראל ולגנות את אויביה. כל עוד בריה"מ הייתה קיימת, ההסבר לעמדתה היה דבקות בעמדות שהוכתבו בידי ההנהגה הסובייטית. בריה"מ מתה, גם הקומוניזם לא מרגיש כל כך טוב, ומה שנשאר בחד"ש זו שנאת ישראל. הרוב הערבי המנהיג את חד"ש נוקט גישה פלשתינאית לאומנית. המיעוט היהודי המתבטל בחד"ש נגוע בשנאה עצמית חולנית.

ניתן היה לצפות מממשיכי דרכה של "השומר הצעיר" להתנזר לחלוטין מממשיכי דרכה של הפק"פ. אך הנה, הפגנת "השמאל" בת"א ב-5.6 הונהגה בידי קואליציה של מפלגות וארגונים, ובהם "שלום עכשיו", מרצ, "גוש שלום" האנטי ציונית וחד"ש.

הברית הלא קדושה הזו ראויה להוקעה. יש מקום לוויכוח בתוכנו על טובתה של מדינת ישראל, אך מה יש לפטריוט ישראלי לחפש בהפגנה משותפת עם מי שמחפשים את רעתה של ישראל? מוקד ההפגנה היה המשט. יש מקום לוויכוח בתוכנו האם נכון היה לעצור את המשט, אך מה יש לציוני לחפש בהפגנה עם תומכי המשט?

מן הראוי שהשמאל הציוני יקפיד על חיץ בלתי עביר בינו לבין גורמי שמאל רדיקאלי אנטי ציוני ואנטי ישראלי. אם הוא נמנע לעשות כן, הוא מעורר שאלות קשות ביותר, אודות דרכו.

שיתוף פעולה עם גורמים אנטי ישראליים קיצוניים כחד"ש, הוא חציית קו אדום.

* "על הצפון"