הבלוג של אורי הייטנר

יש מי שנמצאים על המגרש, שהם חלק מן המשחק, שמשפיעים ומכריעים. ויש מי שיושבים ביציע, יודעים לעודד, אך גם לגדף, לסווג מקצועית את אמו של השופט, לנשוף בוובוזלה, לעתים להשליך קליפות של קלמנטינות למגרש... או חצץ... או בלוקים.

על הטריבונות אינך מזיע, אינך מתאמץ. אך מצד שני, גם אינך משפיע.

****

יש באורטל מי שלאורך שנים מזיעים על המגרש, ויש מי לאורך שנים יושבים על הטריבונות. יושבים ומקטרים.

אני מאמין שאדם קובע את מיקומו. אולם איני יכול להתעלם מטענה חזקה הנשמעת בשנים האחרונות באורטל, על פיה יש מי שהודרו מן המשחק ונדחקו לטריבונות, ותובעים את עלבונם ואת זכותם להיות חלק מן המשחק. גם אם איני מקבל את תיאוריית ההדרה, ברור לי שהתחושה הזו היא אוטנטית ולכן יש להתמודד עמה, וזאת נעשה בתהליך החברתי. גם אם איני מקבל את הניתוח ההיסטורי, אני שמח על עצם הרצון שחברים מבטאים, לעבור מן היציע אל המגרש, וסבור שיש לעודד זאת.

פורום ההסכמות בקביעת אורחות החיים של אורטל העניק הזדמנות אמיתית לכל החפץ בכך להיות חלק מן המשחק.

****

בששת התהליכים האסטרטגיים הקודמים, היו שני דפוסי התנהלות. דפוס אחד היה של צוות היגוי מצומצם, שהוביל את התהליך מן הבחינה התוכנית והתהליכית והביא את ההצעות שגיבש להכרעת הציבור הרחב. דפוס שני היה של צוות מצומצם שהניע את המהלך ואירגן אותו, ופורום רחב שערך דיון ציבורי, קבע את התכנים וגיבש את ההצעות שהובאו להכרעת הציבור. בבניית הפורומים הרחבים, השתדלנו תמיד ליצור הרכב מאוזן, המייצג את מגוון האוכלוסיה, אך לבסס אותו על מרכיב דומיננטי של חברים בעלי ניסיון ויכולת. הפורום הרחב לא נבחר בידי הציבור, אלא מונה בידי ההנהגה.

פורום בניית ההסכמות נבנה באופן שונה לחלוטין. זהו פורום שהיה פתוח לכל מי שהתנדב להצטרף אליו. הייתה זו הזדמנות פז למי שטענו, ואולי טענו בצדק, שמעולם לא ניתנה להם הזדמנות להשפיע. ואכן, למרבה השמחה, בין חברי הפורום היו חברים שמעולם לא נטלו חלק בפורומים מעין זה. עצם השתתפותם הייתה הצלחה חשובה של התהליך.

ולמרבה הצער והאכזבה הם לא התמידו ופרשו. וכאשר יצאנו לציבור הרחב עם נייר העקרונות, מצאנו אותם במקומם הקבוע על הטריבונה, עם הוובוזלה. האם הם יוכלו לטעון שהודרו מן המשחק? הרי זה מקרה מובהק של בחירה בטריבונות. זוהי תרבות של טריבונות.

****

ופתאום נשמעו דיבורים על כך שפורום ההסכמות אינו מייצג באמת הציבור. ולמה אינו מייצג? כיוון ש-90% מחבריו תמכו בנייר העקרונות. ומאחר ובציבור הייתה התנגדות רחבה למדיי לנייר, סימן הוא שהפורום מונוליטי ואינו מייצג.

הצגה זו חוטאת לעובדות. במפגש האחרון של הפורום, הבטתי סביבי ומיפיתי את חברי הפורום על פי עמדותיהם האישיות בסוגיית דמות הקיבוץ. במיפוי זה, החלוקה בין שיתופניקים וחסידי הפרטה הייתה בערך 50:50. אולם מטרת הפורום הייתה ליצור הסכמות, ובמהלך קשה, כואב וממושך, הצלחנו לגבש הסכמות, שהתקבלו בפורום ברוב של כ-90%. תקוותנו הייתה ונותרה, שכמו בתוך הפורום, כך גם בקרב הציבור הרחב יזוזו החברים, משני הצדדים, מעמדות המוצא שלהם, כדי לגבש יחד הסכמה רחבה.

יש הצעה להרחיב את הפורום. עקרונית, אין לי התנגדות לכך. אולם נניח שיצטרפו לפורום עשרה חברים חדשים המתנגדים להסכמות. ונניח שבמהלך קשה ומורכב שוב ניצור הסכמות שיתקבלו ברוב של 90%. הרי אז שוב תשמע אותה ביקורת – שהרכב הפורום אינו מייצג. עובדה – כמעט כולם באים "מאותו צד"...

****

המשחק היום הוא גיבוש הסכמות, כדי למנוע קרע פנימי ולהמשיך יחד, מאוחדים ומלוכדים, להוביל את אורטל. אין זה תהליך קל. הוא דורש מאמץ והזעה. יותר קל לשבת ביציע ולקטר.

אני קורא לכל החברים לבחור במגרש, להיות שותפים. רדו מן הטריבונות!

מידף - עלון קיבוץ אורטל