הבלוג של אורי הייטנר

תגובה לצבי בראל "יום חג לישראל", "הארץ" 18.7.10

יצחק רבין היה פוליטיקאי הגון ודמוקרט. לכן, כאשר ניהל מו"מ על נסיגה מהגולן, התחייב להעמיד את ההסכם, "אם יכלול נסיגה משמעותית", כלשונו, להכרעת העם, במשאל עם. שום חוק לא דרש זאת ממנו. הוא לא היה זקוק לחוק לשם כך. הוא שאמרנו, מדינאי הגון ודמוקרט.

לשיטתו של צבי בראל, יצחק רבין היה "פשיסט", אם הוא יזם יוזמה כל כך "מבהילה" ו"מלחמתית". הרי כך מכנה בראל את מי שמנסים לעגן בחוק את התחייבותו של רבין. רבין לא היה ראש הממשלה היחיד שהתחיב למשאל עם במקרה של נסיגה מהגולן. החרו החזיקו אחריו שמעון פרס ואהוד ברק. גם הם, כנראה, פשיסטים.

צריך להיות הזוי במיוחד, כדי להתנגד למשאל עם בשם... הדמוקרטיה, כביכול. בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת, כרסום בריבונות המדינה מחייב משאל עם. כך היה בכל מדינות האיחוד האירופי, למשל, בקבלת אמנת מסטריך או באימוץ היורו כמטבע הרשמית. הפגיעה בריבונות באותן מדינות הייתה כאין וכאפס לעומת מסירת חבל ארץ ריבוני לריבונות זרה. אם ויתור על המטבע המקומית מחייב משאל עם, קל וחומר, שבוויתור על שטח ריבוני יש להעניק את ההחלטה לריבון - העם.

הצעת החוק הנוכחית נועדה לשים קץ לסאגה אנטי דמוקרטית הנמשכת כבר 11 שנים. ב-1999 חוקקה הכנסת את החוק שכונה "חוק שריון הגולן", על פיו נסיגה משטח ריבוני מחייבת רוב מכלל חברי הכנסת (כלומר 61 ח"כים) ומשאל עם. אלא שהסעיף המחייב משאל עם, הותנה בחקיקה המסדירה את דרך הפעלתו. בפרלמנט של מדינה מתוקנת, ברגע שהחוק התקבל, גם מתנגדיו מצטרפים למי שתמכו בו, כדי להשלים בהקדם את החקיקה. באופן בלתי דמוקרטי, כבר 11 שנה הכנסת משתמטת מביצוע ההחלטה.

בכנסת הקודמת התקבל החוק ברוב גדול מאוד, כולל כל חברי סיעת "העבודה" ומרבית ח"כי "קדימה". פיזורה המוקדם של הכנסת, בשל התפטרותו של אולמרט, מנעה קבלתו בקריאה שניה ושלישית. כעת הגיעה השעה שהכנסת הנוכחית תתקן את המעוות ותשלים את המלאכה.

בראל, המודע לרוב המוצק בציבור הישראלי נגד נסיגה מהגולן,  טוען שהחוק נועד למנוע מהדורות הבאים להחליט על נסיגה, במקרה של תזוזה בדעת הקהל. ההיפך הוא הנכון, החוק מאפשר לדורות הבאים להכריע בנושא באופן דמוקרטי, ולא להשאיר סוגיה כה כבדת משקל כמו נסיגה מהגולן, חלילה,לתרגילים פוליטיים מסריחים, מהסוג שכבר ידענו,  במחי כנף מיצובישי או בעבור חופן תיקים. 

* "הארץ", "חדשות בן עזר"