איני מכיר הגשמה מוחשית של הביטוי "הולך ופוחת הדור", יותר מן העובדה המביכה, שעל כיסאם של הרצל, חיים ויצמן ובן גוריון, נשיאי ההסתדרות הציונית העולמית, ישב במשך שנים אחדות ... אברהם בורג.
מה נשאר מהכהונה הזאת? ג'יפ 4 על 4 + נהג צמוד, על חשבון העם היהודי, עליו ניהל בורג מאבק איתנים אידיאולוגי. וחוץ מזה...
לאחר שסיים את התפקיד הזה ואת תפקידו הבא כיו"ר הכנסת, יצא מן הארון השד האנטי ציוני של בורג, בראיון ל"הארץ", לקראת צאת ספרו "לנצח את היטלר", בו השווה את ישראל לגרמניה הנאצית, קרא לאזרחי ישראל להצטייד בדרכונים אירופיים ותקף את חוק השבות.
והנה, אברהם בורג מקים מפלגה חדשה. "שי" הוא קורא למתנה שלו למדינת ישראל, ראשי תיבות של המילים המכובסות והמיופייפות "שוויון ישראל". אולם מן הראוי שנכנה את הילד בשמו – המפלגה האנטי ציונית.
בורג אינו מקים את מרצ 2. הוא אינו מקים עוד מפלגה שנאבקת למען נסיגה ישראלית מכל השטחים ולמען הפרדת הדת מן המדינה. בורג מקים מפלגה שהמסר המרכזי שלה הוא ביטול מדינת הלאום של העם היהודי והמרתה במדינת אזרחים קוסמופוליטית חסרת צביון לאומי.
מי שזו עמדתו, צריך להסביר מדוע העם היחיד בעולם, שאינו זכאי להגדרה עצמית ולריבונות לאומית, הוא העם היהודי. אבל לבורג אין צורך להתמודד עם הסוגיה הזו, כיוון שהוא כופר, למעשה, בעצם הלאומיות היהודית. בראיון עמו במוספשבת של "מעריב", אין כל התייחסות מצדו ללאום היהודי ולצורך שלו בריבונות. הוא מתייחס ליהדות אך ורק כדת, וככזו היא עניין של הפרט והקהילה ולא של המדינה. אם היהדות אינה לאום, אין צורך במדינת לאום יהודית. "למדינה אין זהות. הקהילה קובעת את הזהות שלה". המדינה היא כלי נייטרלי, חופשי מלאומיות, ואין לה כל עניין בזהותם של אזרחיה. לכן, כלל אין זה משנה, בעבורו, האם יהיה במדינה הזאת רוב יהודי או ערבי. "במדינה שלך יהיה רוב ערבי, זה ברור", מעיר המראיין, שלום ירושלמי, ובורג מגיב באדישות: "אז מה. היום הרוב הוא יהודי, אבל אתה כופה את היהדות על המיעוט. אני לא פוחד מסוגיות של רוב ומיעוט. היהודים הם 2.5% בציבור האמריקאי. הם חלשים בגלל זה? לא." גם בישראל, תהיה השפעה לבני הדת היהודית גם אם יהיו מיעוט. במדינה הזאת, אין כל בעיה שח"כ זועבי תבחר לראש הממשלה. "אם היא נבחרה באופן דמוקרטי אחרי שהצליחה לגבש רוב קלאסי של כל הפלחים בציבור הישראלי, אז למה לא?" ההשוואה שלו היא לבנימין ד'יזרעאלי, ראש הממשלה היהודי של בריטניה. המסר הוא השתלבות הערבים באומה הישראלית, כמו השתלבות היהודים [נניח...] באומה הבריטית. אין כל משמעות לנאמנות לאומית, אלא לנאמנות למדינה הבלתי לאומית: "ברגע שיש נאמנות של כל הקהילות למסגרת המדינתית, אז מה הבעיה? מה זה משנה אם ראש הממשלה הוא יהודי או ערבי?"
ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, כלומר היא מדינת הלאום של העם היהודי, המקיימת משטר דמוקרטי. אולם כיוון שבורג מכחיש את הלאום היהודי, ובעיניו היהדות היא רק דת, הוא שולל את ההגדרה. "הסוגיות של דת ואמונה הן של הקהילה ושל האדם. ארצות הברית היא לא דמוקרטיה נוצרית, וישראל לא יכולה להיות דמוקרטיה יהודית".
הציונים המינימליסטיים ביותר, המנסים לצמצם ככל הניתן את ביטויי הצביון היהודי של המדינה, תומכים בחוק השבות, ומסבירים את ההבדל בין מפתח הכניסה למדינה, שבו חייבת להיות העדפה ברורה ליהודים, על פני תוכנה של המדינה שבה אין מקום לעדיפות כזאת. ואילו בורג יוצא חוצץ נגד חוק השבות. "אם יש בכל זאת יהודי שנרדף בשל יהדותו", מבטיח בורג באבירות וברוחב לב, " הוא יזכה לעלות". תודה, בורג! "כל אדם אחר יוכל לבוא לכאן, לא לפי הגנטיקה של אמא שלו. אם הוא בא לדבר את השפה, לשרת את המדינה, אז למה לא? שותפות גורל יותר חשובה מכרומוזומים. כל מי שרוצה להתאזרח כאן ייכנס למסדרון של המתנה, כמו בכל מקום אחר בעולם". לגבי מקומות אחרים בעולם, כדאי שיעשה שיעורי בית ויקרא את ספרם של אמנון רובינשטיין (כן, הוא חי...) ואלכסנדר יעקבסון "ישראל ומשפחת העמים", וילמד שחוק שבות מקובל במדינות הלאום בעולם. אבל כיוון שבורג כופר בקיומו של לאום יהודי, ולא מעניינים אותו "הכרומוזומים" ו"הגנטיקה של האמא", הוא רוצה מדינה הקולטת לתוכה אנשים "מתאימים", ללא כל קשר להשתייכותם הלאומית.
"אין לך מושג כמה אנשים רוצים ללכת איתי", מתרברב בורג. הראשון התייצב כבר כעבור יומיים – התועמלן האנטי ישראלי גדעון לוי. ב-8.8 הוא פרסם עוד אחד ממאמרי השטנה שלו נגד ישראל ב"הארץ", "מרוב עצים", שמשפט המפתח שלו הוא: "הכל מתכנס לתמונה אחת כוללת, יסודית מאוד: הגדרתה של ישראל מדינה יהודית, גוזרת עלינו לחיות במדינה גזענית". מה טבעי יותר, אם כן, מסיום מאמרו בתמיכה באברהם בורג, "שהכריז בסוף השבוע על כוונתו להקים מפלגה חדשה ברוח זו ממש".
אבא שלי עלה לארץ בספינת המעפילים "מדינת היהודים". כמו מיליוני ציונים, הוא עלה כדי להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי לעד, באמצעות ריבונות יהודית בארץ ישראל. אני מצהיר בגלוי, שלעולם לא אקבל לגיטימיות של הכרעה פוליטית אודות סופה של מדינת הלאום היהודית. שלטון שינסה לבטל את מדינת הלאום היהודי, יהיה בעבורי שלטון זר, שראוי להלחם נגדו בכל האמצעים.
אם חלילה יעבור בורג את אחוז החסימה, יהיה זה יום שחור לדמוקרטיה הישראלית.
... מעניין, מי מתהפך יותר בקברו – יצחק רבין, פטריוט ציוני עד נשמת אפו האחרונה, שבציניות אופיינית בורג מספח אותו רטרואקטיבית לרעיונותיו האנטי ציוניים, או יוסף בורג, המנהיג הפוליטי המרכזי של הציונות הדתית במשך עשרות שנים; העץ ממנו התרחק התפוח הרקוב מרחק אלפי שנות אור...
* BSH