הבלוג של אורי הייטנר

המכתם "הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל", בדרך כלל מעורר בי כעס וסלידה. אני רואה בפטריוטיזם תכונה נעלה, של אהבת מולדת, אהבת העם והמדינה, נכונות של הפרט לוותר ואף להקריב למען הכלל, למען הלאום. ובדרך כלל המשתמשים בביטוי הזה הם נבלים היוצאים נגד הפטריוטיזם.

אבל המכתם הזה מדויק לגמרי, במקרה של קמפיין "הגז הערבי". אין שום קשר בין הקמפיין לגז ערבי. מדובר בקמפיין נגד הניסיון של שר האוצר, שזוכה לתמיכה ציבורית רחבה, להגדיל באופן משמעותי את התמלוגים למדינה מהגז שנמצא בחופי הארץ.

גובה התמלוגים של מדינת ישראל מרווחי אוצרות טבע, הוא הנמוך ביותר בעולם החופשי, נמוך לאין ערוך משאר המדינות. התמלוגים בישראל הם 12.5%, בעוד במדינות המערב גובה התמלוגים המקובל הוא למעלה מ-50%. בנורבגיה, גובה התמלוגים הוא 80%. משמעות הדבר, היא שבניגוד למקובל בעולם המערבי – בישראל יזם פרטי המגלה נפט או גז מרוויח לכיסו הפרטי 87.5% מרווחי הגילוי.

על פי ההערכות, הרווחים הצפויים מן הגז הטבעי שהתגלה בישראל עשויים להגיע ל-300 מיליארד דולאר, 1,200 מיליארד שקלים. מדובר בסכום אסטרונומי, שעשוי להקפיץ את כלכלת ישראל באופן שקשה לדמיינו – לפתור את בעיות החברה, לחסל את העוני, להקפיץ את רמת החינוך וההשכלה, לתת מענה לצרכי הביטחון ולפתח את הארץ. יהיה זה אבסורד, אם בשל החלטה אנכרוניסטית, לא רלוונטית, שאין לה אח ורע, שהתקבלה לפני כששה עשורים, הסכום הזה ילך לכיסו של אדם אחד. לשם מה אדם צריך הון כזה?

יצחק תשובה השקיע הון רב בחיפושי הגז והביא להישג הגדול שבגילויו. אין ספק שהוא ראוי ליהנות מרווחי הגילוי, הרבה מעבר להחזרת השקעתו. אולם ראוי לזכור, שתשובה אמנם גילה את הגז הטבעי, אך הוא לא ייצר אותו, הוא לא טמן אותו בקרקעית הים. הוא גילה אוצרות טבע קיימים. אוצרות הטבע הללו אינם שלו, אלא של כולנו, של המדינה, של החברה הישראלית כולה. ומן הראוי שהחברה הישראלית כולה תתברך ברווחים הללו לרווחת כלל אזרחי ישראל. ובאשר ליצחק תשובה – גם אם ייהנה רק מרבע או שליש מהרווחים, הרי הוא ובניו ובני בניו עד סוף הדורות, לא ירעבו ללחם, ככל הנראה.  

קמפיין "הגז הערבי" נועד למנוע ממדינת ישראל ומהחברה הישראלית את ההון הזה, ולהבטיח את השארתו בכיסו של אדם אחד. הקמפיין הזה משרת חזירות ורדיפת בצע שאינה יודעת שובע. האם זה קמפיין פטריוטי?

אי פטריוטיות אינה רק תמיכה באויב, אלא גם העדפת אינטרס פרטי על האינטרס הלאומי. במקרה הזה, האינטרס הלאומי הוא מובהק, והאינטרס הפרטי מנוגד לו באופן מובהק. בנושא זה, העמדה הפטריוטית היא זו התומכת בהגדלת התמלוגים, לטובת העם והמדינה. הקמפיין נגד הגדלת התמלוגים, הוא קמפיין אנטי פטריוטי מובהק.

זהו קמפיין שאין בו יושרה. במקום קמפיין המסביר מדוע ראוי שהתמלוגים בישראל ימשיכו להיות נמוכים כל כך, מדוע נכון שמדינת ישראל לא תיהנה מאוצרות הארץ אלא הם ילכו לכיסו של אדם פרטי – יקרא הציבור וישפוט, מנוהל קמפיין שקרי הפורט על הנימים הפטריוטיות בנפש הציבור.

הקמפיין ממציא מציאות שקרית, על פיה השאלה היא האם הגז יהיה ישראלי או מצרי, כאילו אם התמלוגים יהיו כמקובל בעולם המערבי, לא יהיה כדאי ליזם ישראלי להפיק גז ומי שייהנו מההפקר יהיו "הערבים". לא זו בלבד, הקמפיין מתאר מציאות שקרית, כאילו המטרה של מי שנאבק למען העלאת התמלוגים, היא שהגז יהיה ערבי.

ואף שמי שעומד בראש הפעולה למען העלאת התמלוגים הוא שר האוצר, מתוך אחריות ממלכתית, וח"כ שלי יחימוביץ' המציעה הצעת חוק בנדון – כחלק מתפיסתה החברתית, מתמקד הקמפיין בקרן החדשה לישראל, כאילו היא זאת שנאבקת למען הגז הערבי. למה נטפלו לקרן הזאת? מתוך רצון לתפוס טרמפ על דעת הקהל נגד הקרן.

לפני חודשים אחדים יצאה תנועת "אם תרצו" בקמפיין נגד הקרן החדשה לישראל. לא אהבתי את הסגנון הקיצוני של הקמפיין, את הפרסונליזציה של המאבק – ההתמקדות האישית בנעמי חזן ובעיקר לא את הקריקטורה המכוערת של חזן עם קרן על מצחה. לא אהבתי גם את האופן החד צדדי בו הוצגה הקרן, שמממנת גם פעולות חיוביות מאוד למען החברה הישראלית, דוגמת המרכזים למניעת פגיעה מינית ועוד. כשם שאין הפעולות הללו מכשירות את פעולותיה השליליות, כך פעולותיה השליליות אינן יכולות להעלים את הפעולות החיוביות. מן הראוי היה שהקמפיין לא יהיה כל כך טוטאלי, אלא יתמקד בביקורת עניינית על תמיכת הקרן בארגונים הפועלים נגד ישראל, ובפרט בארגונים שסייעו לטריבונל של גולדסטון, שנועד לפגוע בישראל, ליצור לה דה-לגיטימציה ולתקוף את זכות ההגנה העצמית של ישראל. אך עם כל הביקורת – "אם תרצו" תרמו תרומה חשובה לציבור, בעצם העלאת הנושא על סדר היום וחשיפת הקשר בין הקרן לבין אותם ארגונים, ויצירת לחץ ציבורי נגד קשר זה.

הקמפיין למען החזירות, תפס טרמפ על דעת הקהל השלילית כלפי הקרן, ובדמגוגיה מכוערת קישר בתת ההכרה של הציבור בין גולדסטון לתמלוגים על הגז.

זהו קמפיין חזירי בשירות החזירות.

                                                                                                                                                                                                         * "מקור ראשון"