הבלוג של אורי הייטנר

דרשה בקבלת שבת באורטל, חג המשק תש"ע 3.9.10

השבת אנו קוראים שתי פרשות; שתי פרשות קצרות מאוד, פרשת "ניצבים" ופרשת "וילך". מס' הפרשות בתורה זהה למספר השבתות בשנה מעוברת. בשנה שאינה מעוברת, כמו השנה היוצאת, בארבע שבתות אנו קוראים שתי פרשות. פרשת "וילך" היא תמיד הפרשה האחרונה בשנה, הנקראת בשבת שלפני ראש השנה, ובשנה שאינה מעוברת – צירוף שתי הפרשות הללו.

כל ספר דברים הינו נאום ארוך שנשא משה באוזני בני ישראל במשך מספר שבועות – דברי הפרידה שלו מן העם הנכנס לא"י, לפני מותו על הר נבו – דברי תורה ונבואה, מוסר ותוכחה.

בדבריי אתייחס לשתי מטבעות לשון המופיעות בדברי משה, בפרשת "ניצבים".

הראשונה – "לא בשמים היא". פשט הפסוק הוא במובן המקובל בעברית העכשווית: זה לא כל כך מסובך, בידינו לעשות כן. "כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום, לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא. לא בשמים היא, לאמור: מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. ולא מעבר לים היא, לאמור: מי יעבור לנו אל עבר הים וייקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה. כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו".

חז"ל דרשו את הפסוק כאמירה נגד מי שניסו להכתיב סדרי עולם כשומעי קולות מן השמים, היודעים כביכול את רצון הבורא ויכולים להוכיח את אמיתם במעשי נסים ובבת קול מהשמים. "לא בשמים היא" אמרו החכמים. התורה ניתנה פעם אחת מהשמים, היא ניתנה לבני אדם, וכעת אנחנו נפרש ונדרוש אותה, דור דור ודורשיו, כל דור על פי הנכון לו.

ואנו היום, מוזמנים לאמץ את שני הפירושים –אל לנו להירתע מאתגרים ומשימות קשות, מהחלטות גורליות ומלקיחת סיכונים. זה לא בשמים, זה בידינו, "כאן על פני האדמה, לא בעבים מעל" כמילותיה הקסומות של רחל המשוררת. וכן, את היהדות שלנו אנו בני חורין לעצב, כפי שבני הדורות הקודמים היו בני חורין לעצבה – מתוך זיקה לעבר, אולם מתוך אחריות לעתיד. ולמי שיפנה אלינו בשם אמת אלוהית או הלכתית מוחלטת המצויה בידיו, נאמר – לא בשמים היא.

מטבע הלשון השניה קשורה לראשונה – "ובחרת בחיים". יסוד הבחירה הוא אחד היסודות החשובים ביהדות, אם לא החשוב שבהם. על פי האמונה היהודית, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. אלוהים ברא את הטוב ואת הרע, ולאדם הוא הותיר את הבחירה ביניהם. אדם אינו יכול לברוח מן הבחירה, ולומר שכך הוא נברא, רע מנעוריו. מידי יום ביומו, ניתנת לו הבחירה. בשני פסוקים בפרשה מוצג רעיון הבחירה החופשית: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע". הכתוב יוצר זיקה בין הטוב והחיים ובין המוות והרע. בחירה בטוב היא בחירה בחיים, בחיים של טעם. איזה טעם יש בחיים המבוססים על בחירה ברע? ובפסוק נוסף: "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה. ובחרת בחיים".

זו האחריות המוצבת מידי יום ביומו, בידי הפרט, בידי הקהילה ובידי העם. זה לא בשמים – זה כאן, על פני האדמה. ובחרנו בטוב. ובחרנו בחיים.

בחג הקיבוץ ה-32, בסופה של השנה הקשה ביותר בתולדות אורטל, אני מאחל לעצמנו שנשכיל תמיד לדעת להבחין בין טוב ורע ותמיד תמיד לבחור רק בטוב. כי הבחירה בטוב היא הבחירה בחיים. זה לא בשמים.

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.