הבלוג של אורי הייטנר

בשעה היעודה העברתי, בחריקת שיניים, את השעון שעה אחורה, ובעיצומו של ערב קייצי עברתי לשעון החורף. לא חשבתי לרגע לנהוג אחרת. גם לא חתמתי על העצומה של המצהירים כי לא יעברו לשעון קיץ.

חברה אינה יכולה להתקיים בשתי מערכות נפרדות של שעה ותאריך. כאזרח במדינה דמוקרטית, אני מקיים גם את ההחלטות המקוממות אותי, וכל עוד זאת ההחלטה, אני נוהג על פיה.

רבן גמליאל חייב את רבי יהושע להגיע אליו במקלו ובמעותיו בעיצומו של היום, שעל פי חשבונו  של רבי יהושע חל יום הכיפורים. למעשה, הוא תבע ממנו לחלל בפומבי וברגל גסה את יום הכיפורים, על פי חשבונו, שכנראה היה החשבון הנכון, כדי להפגין את כיבוד ההכרעה החברתית, הפוליטית. רבי יהושע השלים עם הגזירה. אלמלא נהג כן, אילו פעלו שתי מערכות תאריך שונות, אלמלא כובדה הסמכות, איש את אחיו חיים בלעו ואי אפשר היה לקיים חברה יהודית.

הקריאה לא להעביר את השעון, כמוה כקריאה למרי אזרחי. מרי אזרחי הוא פעולה ראויה בחברה לא דמוקרטית. בדמוקרטיה, יש דרכים חוקיות לשנות החלטות.

הבעיה היא, שהחלטות מסוג ההחלטה על המועד ההזוי בו אנו עוברים לשעון חורף, היא מסוג ההחלטות שגורמות לאזרח לאבד את אמונו בדמוקרטיה ולסלוד מן הפוליטיקה והפוליטיקאים.

כאשר מתקבלת הכרעה בין דעות רציניות, בין השקפות עולם שונות, בין חלופות אמת, גם מי שאינו מרוצה מההחלטה חייב לכבדה. קשה מאוד לכבד החלטה, שאינה מבוססת על כלום, זולת שרירותיות ותאוות כוח.

הארכת שעון הקיץ מתבקשת בשל החיסכון התקציבי, בשל החיסכון באנרגיה ובעיקר בשל תרומת שעון הקיץ לאיכות החיים של אזרחי ישראל ושל ילדי ישראל, לאיכות חיי המשפחה, לבריאות הנפש של האזרחים. שעון הקיץ מקוצר בשל... בשל מה, בעצם? מישהו מבין למה?

הטענה שיש לעבור לשעון חורף לפני יום הכיפורים כדי להקל על הצמים, היא טענה מעליבה, בעיקר את הצמים. אותי, למשל, מי שצם מידי שנה ביום הכיפורים, הטענה הזאת מעליבה.

אורך הצום בשעון חורף ובשעון קיץ זהה – כ-25 שעות. סיום הצום נדחה, אמנם, בשעה, אך גם שעת ההתחלה. במילים אחרות, הפוליטיקאים הטוענים ששעון הקיץ מאריך את הצום, בונים על בורות הציבור החילוני, מתוך התנשאות ובוז. אמנם כן, כאשר הצום מסתיים שעה מאוחר יותר, ישנה אשליה שהצום ארוך יותר. אז מה, בשל שעת אשליה יש לפגוע באינטרס הציבורי, שבמקרה זה הוא גם אינטרס הכלל וגם אינטרס הפרט? ובאשר לאותה שעה – הרי מטרת הצום אינה ליהנות כי אם להתענות ("ועיניתם את נפשותיכם"), כך שהאשליה כאילו הצום ארוך יותר דווקא מכוונת יותר למהות הצום.

אם יש כל כך הרבה סיבות טובות למה להאריך את שעון הקיץ ואין אף סיבה אמיתית למה יש לקצר את שעון הקיץ, למה פוליטיקאים כמו אנשי ש"ס נלחמים בעד קיצור שעון הקיץ? כי לא מעניינת אותם טובת הציבור? זאת לא סיבה לגרום רעה לציבור. הסיבה היא אחרת.

משהומצאה הטענה המטומטמת והשקרית אודות הארכת הצום, כביכול, אותם פוליטיקאים יכולים להצביע על "הישג" כשהם מקלים על בוחריהם. כלומר, מדובר במפגן כוח ותו לא.

וכאשר טובת הציבור נפגעת כל כך, בשל קפריזה שרירותית, שהסיבה היחידה לה היא מפגן כוח פוליטי – מה הפלא שמתערער האמון בפוליטיקה ובדמוקרטיה, עד כדי ארגון מרי אזרחי?

*  "חדשות בן עזר", BSH