על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון
ועל חטא שחטאנו לפניך באימוץ הלב.
על חטא שחטאנו לפניך בבלי דעת
ועל חטא שחטאנו לפניך בביטוי שפתים.
על חטא שחטאנו לפניך בגלוי ובסתר
ועל חטא שחטאנו לפניך בגילוי עריות.
על חטא שחטאנו לפניך בדיבור פה
ועל חטא שחטאנו לפניך בדעת ובמרמה.
על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב
ועל חטא שחטאנו לפניך בהונאת רע.
על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה
ועל חטא שחטאנו לפניך בוועידת זנות.
על חטא שחטאנו לפניך בזדון ובשגגה
ועל חטא שחטאנו לפניך בזלזול הורים ומורים.
על חטא שחטאנו לפניך בחוזק יד
ועל חטא שחטאנו לפניך בחילול השם.
על חטא שחטאנו לפניך בטיפשות פה
ועל חטא שחטאנו לפניך בטומאת שפתים.
על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע
ועל חטא שחטאנו לפניך ביודעים ובלא יודעים.
ועל כולם אלוה סליחות, סלח לנו, מחל לנו כפר לנו.
על חטא שחטאנו לפניך בכפת שוחד
ועל חטא שחטאנו לפניך בכחש ובכזב.
על חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע
ועל חטא שחטאנו לפניך בלצון.
על חטא שחטאנו לפניך במשא ובמתן
ועל חטא שחטאנו לפניך במאכל ובמשתה.
על חטא שחטאנו לפניך בנשך ובמרבית
ועל חטא שחטאנו לפניך בנטית גרון.
על חטא שחטאנו לפניך בשיח שפתותינו
ועל חטא שחטאנו לפניך בשיקור עין.
על חטא שחטאנו לפניך בעיניים רמות
ועל חטא שחטאנו לפניך בעזות מצח.
ועל כולם אלוה סליחות סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו.
על חטא שחטאנו לפניך בפריקת עול
ועל חטא שחטאנו לפניך בפלילות.
על חטא שחטאנו לפניך בצדית רע
ועל חטא שחטאנו לפניך בצרות עין.
על חטא שחטאנו לפניך בקלות ראש
ועל חטא שחטאנו לפניך בקשיות עורף.
על חטא שחטאנו לפניך בריצת רגליים להרע
ועל חטא שחטאנו לפניך ברכילות.
על חטא שחטאנו לפניך בשבועת שווא
ועל חטא שחטאנו לפניך בשנאת חינם.
על חטא שחטאנו לפניך בתשומת יד
ועל חטא שחטאנו לפניך בתמהון לבב.
ועל כולם אלוה סליחות, סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו.
...
על מצות עשה ועל מצות לא תעשה, בין שיש בה קום עשה ובין שאין בה קום עשה, את הגלויים לנו ואת שאינם גלויים לנו. את הגלויים לנו, כבר אמרנום לפניך והודינו לך עליהם. ואת שאינם גלויים לנו, לפניך הם גלויים וידועים. כדבר שנאמר: הנסתרות לה' אלוהינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת. כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון בכל דור ודור, ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח אלא אתה.
מן התפילה.
הסליחה
מתברר שמושג הסליחה, לא רק במשמעותו הדתית אלא גם במובנו האנושי, כלל אינו פשוט, ואי אפשר להבינו ללא הנחה של רקע מטפיזי. בתוך תפיסת העולם הטבעית, הגשמית והרוחנית, כל מעשה שיעשה אדם, טוב או רע, לא ניתן יהיה להשיבו. לאחר שהמעשה נעשה, אפשר לתקן את הדברים לעתיד ולעשות דברים מסוג אחר, אבל אין דרך לשנות ולתקן את העבר. לעומתם, הסליחה מכילה בתוכה את האמונה ביכולת לשלוט גם על העבר.
גם בתחום האנושי, היכולת לסלוח מיוסדת על ההכרה באפשרות למחוק אירועים שהיו, לוותר על מציאות מסוימת בעבר. מושג הסליחה האנושי יונק בהכרח מכוח הנחה בלתי מודעת של שלטון כל יכול, ובכלל זה – גם על זרימתו של הזמן. שלטון בלתי מוגבל זה נובע מהקשר של האדם אל בחינת המוחלט, אל הקדוש ברוך הוא בעצמו, שאין לו גבול ותחום, לא בזמן ולא בכל מבנה של חוקיות.
הרב עדין שטיינזלץ
התועים ביער
אדם תעה ביער ולא היה יודע איזוהי הדרך הנכונה. פתאום ראה אדם אחר הולך לקראתו. באה שמחה גדולה בלבו, עתה בוודאי יידע הדרך הנכונה. כיוון שפגעו זה בזה, שאל אותו: "אחי, אמור לי, היכן הדרך הנכונה? זה כמה ימים אני תועה". אמר לו: "אחי, אף אני איני יודע, שאף אני תועה כאן כבר ימים הרבה. אלא אומר לך, בדרך שהלכתי אני אל תלך אתה, שבדרך זו תועים. עכשיו נחפש דרך חדשה".
ש"י עגנון, בשם ר' חיים מצאנז
כי הנה כחומר ביד היוצר
כי הנה כחומר ביד היוצר,
בזכותו מרחיק ובזכותו מקצר.
כן אנחנו בידך, חסד נוצר.
לברית הבט, ואל תפן ליצר.
כי הנה כאבן ביד המסתת,
ברצותו אוחז, וברצותו מחתת.
כן, אנחנו בידך, מחייה וממותת,
לברית הבט, ואל תפן ליצר.
כן, אנחנו בידך, מחייה וממותת,
לברית הבט, ואל תפן ליצר.
מן התפילה.
אל מלך יושב על כיסא רחמים, מתנהג בחסידות, מוחל עוונות עמו, מעביר ראשון ראשון, מרבה מחילה לחוטאים וסליחה לפושעים, עושה צדקות עם כל בשר ורוח, לא כרעתם תגמול. אל הורית לנו לומר שלוש עשרה. וזכור לנו היום ברית שלוש עשרה. כמו שהודעת לענן מקדם, כמו שכתוב: וירד ה' בענן ויתייצב עמו שם, ויקרא בשם ה'.
ויעבור ה' על פניו ויקרא: ה' ה', אל רחום וחנון, ארך אפים ורב חסד ואמת. נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה ונקה. וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו. סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו, כי אתה אדוני טוב וסלח, ורב חסד לכל קוראיך.
מן התפילה
שיר המעלות, ממעמקים קראתיך ה'. אדוני שמעה בקולי, תהיינה אזניך קשובות לקול תחנוני. אם עוונות תשמור יה, אדוני מי יעמוד. כי עמך הסליחה למען תורא. קיוויתי ה' קיוותה נפשי, ולדברו הוחלתי. נפשי לאדוני משומרים לבוקר, שומרים לבוקר. יחל ישראל אל ה', כי עם ה' החסד, והרבה עמו פדות. והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו.
תהילים ק"ל, מן התפילה.
שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע. מי ידמה לך ומי ישווה לך ומי יערך לך, האל הגדול הגיבור והנורא, אל עליון, קונה שמים וארץ. נהללך ונשבחך ונפארך ונברך את שם קודשך, כאמור: לדוד, ברכי נפשי את ה', וכל קרבי את שם קודשו.
האל בתעצומות עוזך, הגדול בכבוד שמך, הגיבור לנצח והנורא בנוראותיך.
המלך
היושב על כסא רם ונישא.
מן התפילה.
אנא אלי
אנא אלי
עשה אותי כלי לשליחותך.
במקום שבו מקננת שנאה
תן לי לזרוע אהבה.
במקום שבו עלבון – סליחה.
במקום שבו חושך – אור.
במקום שבו עצב – שמחה
אדון העולם.
עשה שלא אתאווה כל כך
להיות מנוחם אלא מנחם.
עשה שלא אתאווה כל כך
להיות מובן אלא מבין.
עשה שלא אתאווה כל כך
להיות אהוב אלא אוהב.
אלוהים תן לי את השלווה
להשלים עם שאיני יכול לשנות.
אנא תן לי את אומץ הלב
לשנות דברים שביכולתי.
ואנא תן לי את החוכמה
להבחין בין אלה לבין אלה.
ונתנה תוקף קדושת היום. כי הוא נורא ואיום. ובו תינשא מלכותך. וייכון בחסד כסאך. ותשב עליו באמת. אמת כי אתה הוא דיין ומוכיח ויודע ועד. וכותב וחותם וסופר ומונה. ותזכור כל הנשכחות. ותפתח את ספר הזיכרונות. ומאליו יקרא, וחותם יד כל אדם בו. ובשופר גדול יתקע. וקול דממה דקה ישמע. ומלאכים יחפזון. וחיל ורעדה יאחזון. ויאמרו הנה יום הדין. לפקוד על צבא מרום בדין. כי לא יזכו בעיניך בדין. וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון. כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו. כן תעביר ותספור ותמנה ותפקוד נפש כל חי. ותחתוך קצבה לכל בריותיך. ותכתוב את גזר דינם.
בראש השנה יכתבון, וביום צום כיפור יחתמון. כמה יעברון. וכמה יבראון. מי יחיה. ומי ימות. מי בקצו. ומי לא בקצו. מי במים. ומי באש. מי בחרב. ומי בחיה. מי ברעב. ומי בצמא. מי ברעש. ומי במגפה. מי בחניקה ומי בסקילה. מי ינוח. ומי ינוע. מי ישקט ומי יטרף. מי ישלו. ומי יתיסר. מי יעני. ומי יעשר. מי ישפל. ומי ירום.
צום קול ממון
ותשובה ותפילה וצדקה
מעבירין את רוע הגזרה.
כי כשמך כן תהילתך. קשה לכעוס ונוח לרצות. כי לא תחפוץ במות המת. כי אם בשובו מדרכו וחיה. ועד יום מותו תחכה לו. אם ישוב מיד תקבלו.
אמת כי אתה הוא יוצרם. ואתה יודע יצרם. כי הם בשר ודם. אדם יסודו מעפר וסופו לעפר. בנפשו יביא לחמו. משול כחרס הנשבר. כחציר יבש. וכציץ נובל. כצל עובר. וכענן כלה. וכרוח נושבת. וכאבק פורח. וכחלום יעוף.
ואתה הוא מלך אל חי וקים.
מן התפילה. (לחן: יאיר רוזנבלום)
לא תפילה, לא צום, לא קרבן על מזבח יביאו גאולה לעולם, אלא המוסר הטהור המתבטא במעשה. "טובלים אתם ובידיכם שרץ". אוחזים במסגרת ומאבדים את התוכן. שומרים על המילה ושוכחים את הרוח. כשניגשים לפני הדין העליון צריך להחליף נפש, כי היום-יום מלא כתמים ודם. דורנו הרגיש בזה וחשב לפתור את השאלה בבטלו את הטבילה. אולי יבוא דור אחרינו אשר יוכל לשנות גם את מחציתה השניה של האמרה.
חנה סנש
ב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן. ג לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ-חֵפֶץ וְכָל-עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ. ד הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא-תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם. ה הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא-צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה. ו הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ.
ישעיהו, נ"ח, ב'-ח'
מתוך ההפטרה ליום הכיפורים
הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך; כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך.
מיכה י', ח' (לחן - גרוניך).
ח וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי. ט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-יוֹנָה הַהֵיטֵב חָרָה-לְךָ עַל-הַקִּיקָיוֹן וַיֹּאמֶר הֵיטֵב חָרָה-לִי עַד-מָוֶת. י וַיֹּאמֶר יְהוָה אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה וּבִן-לַיְלָה אָבָד. יא וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה?!
מתוך ספר יונה (הפטרת תפילת מנחה ליום הכיפורים).
אי אפשר לשום אדם שלא יחטא ויפשע... ולו האמין האדם שלא יוכל לתקן זה המעוות לעולם, היה מתמיד על טעותו, ואפשר שהיה מוסיף במריו, אחר שלא נשארה לו תחבולה; אך עם אמונת התשובה יתקן וישוב לטוב שבעניינים ויותר שלם ממה שהיה קודם שיחטא.
הרמב"ם, "מורה נבוכים"
עננו אלוהי אברהם עננו
עננו ופחד יצחק עננו
אביר יעקב
מגן דוד
מגן דוד עננו
עננו העונה בעת רצון עננו
עננו העונה בעת צרה עננו
עננו העונה בעת רחמים
בעת רחמים
העונה בעת רחמים
עננו
עננו אלוהי המרכבה עננו
עננו רחום וחנון עננו
מן התפילה.
פתח לנו שער, בעת נעילת שער, כי פנה יום. היום יפנה, השמש יבוא ויפנה, נבואה שעריך. אנא אל נא, שא נא, סלח נא, מחל נא, חמל נא, רחם נא, כפר נא, כבוש חטא ועוון.
מתוך תפילת נעילה.
כי פנה היום. השמש יפנה ויבוא
ובקרוב תבוא אל החשוכה.
אמרו שאתה יודע לשמוע,
שזה יהיה תמיד הצד החזק שבך,
אז מדוע לא ענית לי ביום הצועקים?
מדוע נאלמת לי באמצע?
מדוע כה חסרת לי כאשר קראתי לך?
חיים גורי (מתוך "עיבל").
אם ננעלו
אם ננעלו שערי הרחמים / פתח לנו שער של אהבה / אם נעורינו באים בימים / תן לנו עוד מידך הרחבה
תן לי מיתרים, אביא את הכאב / תן לי מנגינה, אתן את הלב / תן לי אהבה, אתן את נשמתי /
ואהיה שלך עד יום מותי
כל מה שאבד לנצח יישאר / כל מה שנשכח אני תמיד זוכר / את שאהבה נפשי אני עוטף /
אינני מתכופף, אינני מתעייף
אם ננעלו שערי הרחמים / פתח לנו שער של אהבה / אם נעורינו באים בימים / תן לנו עוד מידך הרחבה
אותך אני אוהב, אוהב כמו תפילה / ולפעמים איני מוצא את המילה / גם אם רחקת מאוד, הן את כל עולמי / ובלעדייך לא מוצא את מקומי
מים רבים לא יוכלו לאהבה / לא יכבו את זאת הלהבה / לא הדמעות, העצב הנשכח / לא יסגרו את השער שנפתח
אם נעורינו באים בימים / תן לנו עוד מידך הרחבה / אם ננעלו שערי הרחמים / פתח לנו שער של אהבה
יורם טהרלב
אל נורא עלילה אל נורא עלילה
המצא לנו מחילה בשעת הנעילה
שופכים לך נפשם מחה פשעם וכחשם
והמציאם מחילה בשעת הנעילה
חון אותם ורחם וכל לוחץ ולוחם
עשה בהם פלילה בשעת הנעילה
זכר צדקת אביהם וחדש את ימיהם
כקדם ותחילה בשעת הנעילה
תזכו לשנים רבות הבנים והאבות
בדיצה ובצהלה בשעת הנעילה
מיכאל שר ישראל אליהו וגבריאל
בשרו נא הגאולה בשעת הנעילה
משה אבן עזרא.
אבינו מלכנו. מה עושה אב / שילדיו הם יתומים בעודו חי? / מה יעשה אב / שילדיו מתו והוא יהיה אב שכול לנצח נצחים? / יבכה ולא יבכה, לא ישכח ולא יזכור. / אבינו מלכנו. מה עושה מלך / ברפובליקה של הכאבים? יתן להם / לחם ושעשועים, כמו כל מלך, / לחם הזיכרון ושעשועי השכחה. / לחם וגעגועים. געגועים לאלוהים / ולעולם טוב יותר. אבינו מלכנו.
יהודה עמיחי.
אבינו מלכנו חטאנו לפניך.
אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה.
אבינו מלכנו עשה עמנו למען שמך.
אבינו מלכנו חדש עלינו שנה טובה.
אבינו מלכנו בטל מעלינו כל גזרות קשות.
אבינו מלכנו בטל מחשבות שונאינו.
אבינו מלכנו הפר עצת אויבינו.
אבינו מלכנו כלה כל צר ומשטין מעלינו.
אבינו מלכנו סתום פיות משטינינו ומקטרגינו.
אבינו מלכנו כלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ושמד מבני בריתך.
אבינו מלכנו מנע מגפה מנחלתך.
אבינו מלכנו סלח ומחל לכל עוונותינו.
אבינו מלכנו מחה והעבר פשעינו וחטאתינו מנגד עיניך.
אבינו מלכנו מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו.
אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלמה לפניך.
אבינו מלכנו שלח רפואה שלמה לחולי עמך.
אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו.
אבינו מלכנו זכרנו בזיכרון טוב לפניך.
אבינו מלכנו חתמנו בספר חיים טובים.
אבינו מלכנו חתמנו בספר גאולה וישועה.
אבינו מלכנו חתמנו בספר פרנסה וכלכלה.
אבינו מלכנו חתמנו בספר זכויות.
אבינו מלכנו חתמנו בספר סליחה ומחילה.
אבינו מלכנו הצמח לנו ישועה בקרוב.
אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך.
אבינו מלכנו הרם קרן משיחך.
אבינו מלכנו מלא ידינו מברכותיך.
אבינו מלכנו מלא אסמינו שבע.
אבינו מלכנו שמע קולנו, חוס ורחם עלינו.
אבינו מלכנו קבל ברחמים וברצון את תפילתנו.
אביו מלכנו פתח שערי שמים לתפילתנו.
אבינו מלכנו זכור כי עפר אנחנו.
אבינו מלכנו נא אל תשיבנו ריקם מלפניך.
אביו מלכנו תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך.
אבינו מלכנו חמול עלינו ועל עוללינו וטפנו.
אבינו מלכנו עשה למען הרוגים על שם קדשך.
אבינו מלכנו עשה למען טבוחים על יחודך.
אבינו מלכנו עשה למען באי באש ובמים על קידוש שמך.
אבינו מלכנו נקום נקמת דם עבדיך השפוך.
אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו.
אבינו מלכנו עשה למענך והושיענו.
אבינו מלכנו עשה למען רחמיך הרבים.
אבינו מלכנו עשה למען שמך הגדול הגיבור והנורא שנקרא עלינו.
אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים, עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו.
מן התפילה.
הליכה לקיסריה
אלי, אלי,
שלא יגמר לעולם
החול והים
רשרוש של המים
ברק השמים
תפילת האדם.
חנה סנש (לחן: דוד זהבי).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
