הבלוג של אורי הייטנר

פרשת וירא – "ותהי נציב מלח": אשת לוט בסיפור הדרשני

לימוד לצוות החברה הכלכלית בגולן 21.10.10

חיבור לאקטואליה: פרשת השבוע. הסרט "זוהי סדום".

לקרוא בר'  י"ט.

ש. איך נראית דמותו של לוט?

הצעתו את הבנות להמון הפורע מעוררת תמיהות ושאלות. מעידה של שיקול דעת משובש.

בניגוד לאברהם שמשכים לבצע את הוראות ה', לוט מתמהמה. על המילה "מתמהמה" הטעם הנדיר – שלשלת, המאריך את הקריאה. מבליט את ההשתהות של לוט, כאשר אנו מבינים באיזו סכנה הוא נמצא.

הכנסת אורחים למופת. מזכיר את מנהג הכנסת האורחים של אברהם. מזמן את האורחים ללון אצלו. הוא מודע ליחס לזרים המקובל בלוט – התעללות מינית, אונס.

ההצעה של לוט מעוררת הרבה חוסר נוחות. הוא מושפע מהסביבה בה הוא חי.

כל הסיטואציה של העיר הזאת, של הסיפור הזה, קיצונית ומזעזעת.

ש. בזכות מה לוט ניצל? בזכות אברהם. בזכות הכנסת אורחים. בזכות היבדלותו מהסביבה.

כשלוט נפרד מאברהם, הוא בחר בסדום מסיבות חומריות. הוא חדש שם. "האחד בא לעיר ושפוט ישפוט?" הוא שונה. אבל הוא מושפע.

* פסוק י"ז – "המלט על נפשך אל תבט אחריך". (אין הצגת העונש – רק הצגת האיסור).

ש. למה אסור להביט אחורה?

פתרון א' – מי שמביט אחורה, לא התנתק באמת. לא חצה את קו פרשת המים. הוא עדיין שייך לשם.

פתרון ב' – עצם ההפיכה היא גילוי של האל. אסור להביט באל.

למה דווקא נציב של מלח? סיפור אטיולוגי – סיפור המסביר תופעה. המקום מוכר כאזור ים מלח. לפני כן היה גן ירק פורה. הסיפור הזה מסביר כיצד נעשה ים המלח. כתוצאה מההפיכה נעשה המכתש שהפך למקום הנמוך בעולם. המטרת הגופרית – מלח. באותה סיטואציה הפכה גם אשת לוט לנציב של מלח.

****

אשת לוט מופיעה, ללא שמה, בחצי פסוק. הסיפור הדרשני מספר עליה.

הסיפור הדרשני = סיפור הקשור לפסוק. הופך לסיפור שיכול לעמוד בפני עצמו.

1. בראשית רבה פרשה נ סימן ד

"ויעש להם משתה" (בראשית יט, ג) גידול ביתו של אברהם היה, שהיה מקבל את האורחין. "ומצות אפה ויאכלו (שם) [אמר ר' יצחק]: מצות [בשורוק] גדולה עמדה על המלח. דהוה אמר לה [שהיה אומר לה לוט לאשתו]: הב לאליך אכסניי קלי מלח [תני לאלו האורחים מעט מלח]. והוות אמרה ליה [והייתה אומרת לו]: אוף הדה סוניתה בישתא את בעי מלפה הכא [אף מנהג הרע הזה אתה מבקש ללמד כאן?!]

מצות (בשורוק) = ריב. "אנשים ניצים". מריבה גדולה עמדה על המלח. לוט רצה שתשרת אותם, תיתן גם מלח. היא ראתה במנהגי הכנסת האורחים שלו "מנהג רע". אשת לוט מושפעת מנורמות הסביבה, לעומת לוט שעוד מושפע מהחינוך של אברהם. יתכן שהיא בת המקום.

הסבר לעונש – היא הפכה לנציב של מלח, כעונש על קמצנותה במלח. מידה כנגד מידה. היא חטאה במלח, ועל כן היא נענשה במלח (מתודה מקובלת על חז"ל – מרים המתינה והמתינו לה, בכיית חינם בט' באב וכו').

2. במדבר רבה פרשה י סימן ה

"כי על כן באו בצל קורתי" (בראשית יט, ח) שהיה לוט צדיק יותר מאישתו, באו המלאכים בצל קורתו ולא בצל קורתה.

3. בראשית רבה פרשה נ סימן ו

"כי על כן באו בצל קורתי" (בר' יט, ח) מלמד שהיטת [אישתו של לוט] את הבית עליהם. אמרה ליה: אין בעית מקבלתון קבלינהו בחולקך [אם אתה רוצה לקבלם, קבל אותם בחלקך].

4. בראשית רבה פרשה נא סימן ה

"ותבט אשתו מאחריו [ותהי נציב מלח]" (בר' יט, כו) ר' יצחק אמר שחטאה במלח. באותו הלילה שבאו המלאכים אל לוט מה היא עושה? הולכת אל כל שכנותיה ואומרת להן: תנו לי מלח, שיש לנו אורחים. והיא מכוונת שיכירו בהן אנשי העיר. על כן "ותהי נציב מלח".

כאן אשת לוט כביכול הולכת לשכנות כדי להשיג מלח בעבורם, אך בכך היא מלשינה להם על הימצא אורחים אצלם.

על פי מדרשי חז"ל, הפיכת אשת לוט לנציב מלח אינה עונש על ההבטה אחורה בלבד, אלא על חטאים כבדים יותר – אי הכנסת אורחים, הסגרת האורחים. המבט אחורה מבטא את העובדה שמבחינה נורמטיבית היא שייכת לסדום, ולכן היא ראויה לעונש של אנשי לוט.

מגמת חז"ל – אדם אחראי על מעשיו. משפיע על חייו. גם כשאתה גר בסביבה מושחתת, בידיך לבחור האם אתה מושחת או בוחר בדרך עצמאית, אחרת. "כשושנה בין החוחים".

5. בראשית רבה פרשה נ סימן ט

"ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו" ארבע בנות היו לו: שתים נשואות ושתים ארוסות. "לקוחי" אין כתיב אלא "לוקחי".

6. פרקי דרבי אליעזר – "חורב" פרק כה

כשם שהחזיק לוט בידיו של המלאכים והכניסם לתוך ביתו, כך החזיקו בידו וביד אשתו וביד שתי בנותיו והוציאו אותם מחוץ לעיר, שנ' "ויתמהמה ויחזיקו האנשים" (בר' יט, טז). אמרו להם: אל תביטו לאחוריכם, שהרי ירדה שכינתו של הקב"ה להמטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש. עידית,אשתו של לוט, נכמרו רחמה על בנותיה הנשואות והביטה לאחריה לראות אם הולכות אחריה אם לא. וראתה אחרי השכינה ונעשית נציב מלח שנ' "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח".

הצגה חיובית של אשת לוט. יש לה שם – עדית. הסתובבה מתוך דאגה לבנותיה. הפיכתה לנציב מלח – לא עונש על חטא, אלא כיוון שראתה את השכינה.