הצעת החוק להמשך תרבות הקצבאות לאברכים, היא הצעה רעה, רעה מאוד. היא רעה בראש ובראשונה לחברה החרדית. החברה החרדית היא חברה חולה. משטר החלוקה = הקצבאות, ניוון אותה והשחית אותה מן היסוד. הפך אותה לתלותית ואת החברים בה לתלותיים. זו תרבות של בטלה ואבטלה, תרבות של עוני וקבצנות, תרבות של פשיטת יד אל המדינה מצד אנשים בשיא אונם, תינוקות שנשבו ואפילו אינם מבינים שהם צריכים להתבייש.
התרבות הזאת רעה לכלכלה הישראלית – מנציחה עוני ואבטלה של מגזר שלם שהינו ריחיים על צווארי המדינה; אינו תורם לה ומתפרנס על חשבונה. התרבות הזאת רעה לחברה הישראלית – מחריפה את הקרע והשסע בין חרדים וציונים. היא מנציחה את ההסתגרות החרדית מפני החברה, הגורמת למוטאציות של היהדות כמו מאבקים פגאניים על שרידי עצמות ואפרטהייד חינוכי דוגמת עמנואל. התרבות הזאת רעה לביטחון ישראל – היא מנציחה את ההשתמטות רבת ההיקף של החרדים משירות בצה"ל. היא רעה לדת היהודית – יוצרת חילול השם ביצירת תדמית טפילית ושתמטנית ליהדות.
מן הראוי לסלק את התרבות הזאת מחיינו. שינוי כזה אינו יכול להיות מהיר, אך יש לבצעו בהדרגה. פה ושם יש ניצוצות של יציאת חרדים לעבודה, לאקדמיה ואפילו לצה"ל. הצעות כמו הצעת החוק המתגבשת, מסיגים את החברה החרדים ואותנו שני צעדים אחורה על כל צעד של התקדמות. אני מקווה מאוד שלא יתגבש רוב התומך בהצעה הזאת והיא תוסר מסדר יומנו.
אני מסכים עם רוב דברי הביקורת שנכתבו ונאמרו בימים האחרונים נגד הצעת החוק (גם מצד אלה שבהיותם בשלטון היו בעצמם שותפים לחגיגה). אולם אני שולל אחת הטענות המרכזיות נגד ההצעה – היא "עוקפת בג"ץ ולכן היא אנטי דמוקרטית".
אני תומך עקרונית בחוקים "עוקפי בג"ץ", וזאת דווקא מתוך תפיסה דמוקרטית. את המונח "עוקפי בג"ץ" שמתי במירכאות, כיוון שעצם הביטוי הזה מעיד על אי הבנת כללי היסוד של הדמוקרטיה.
בדמוקרטיה - הכנסת, הנבחרת בידי הציבור ומייצגת אותו, היא המחוקקת חוקים. מערכת המשפט שופטת על פי החוקים של הכנסת. בהחלטותיה, מערכת המשפט גם מפרשת את החוק, לעתים. אולם אין היא יכולה להחליף את הכנסת.
הכנסת היא הרשות המחוקקת, ובתור שכזו אין היא חייבת להנציח חוקים, אלא לא אחת עליה לשנות חוקים. שינוי החוק הוא מעשה של יום יום, הוא לחם חוקו של הפרלמנטריזם. איש אינו חולק על סמכות הרשות המחוקקת לשנות ולחדש את החוקים. האם ברגע שבג"ץ פסק פסיקה על פי חוק הכנסת, הוא הפקיע ממנה את הסמכות לשנות את החוק?
בית המשפט פועל על פי חוק והחלטותיו מחייבות, כל עוד החוק בתוקף. אולם אם הכנסת סבורה שיש לשנות את החוק, אין היא "עוקפת את בג"ץ" אלא פשוט, מבצעת את תפקידה. הגישה על פיה בית המשפט, שאינו נבחר, מוסמך למנוע מהכנסת לבצע את תפקידה – היא פוטש משפטי נגד הדמוקרטיה.
ואם הכנסת שוגה ומחוקקת חוקים גרועים, כמו חלוקת מלגות למימון בטלת חרדים? כאן, על האזרח להשמיע קול, לפעול, לכתוב, להפגין, למחות, להצביע בעד מפלגות שתייצגנה את דעתו. אולם איש אינו מוסמך להפקיע מידי הכנסת את סמכותה לשגות ולחוקק חוקים גרועים. זה מחיר הדמוקרטיה. מי שאינו מוכן לשלם את מחיר הדמוקרטיה, אינו דמוקרט.
הדמוקרטיה אינה מושלמת, אך טרם הומצאה חלופה טובה ממנה. יש להיזהר מקוצר רוח אנטי דמוקרטי, הקורא להחליף את הדמוקרטיה בשלטון של איש חזק, או של בית משפט חזק.
* "מקור ראשון"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
