הבלוג של אורי הייטנר

בשמה של עינת וילף נתקלתי לראשונה עם כניסתה לכנסת לפני פחות משנה, במקומו של אופיר פינס, שהתפטר. כבר בראיון הראשון עמה, הבחנתי בהבטחה גדולה, באיכות אחרת, שונה מן הנוף העסקני המשמים המאפיין, לרוב, את המערכת הפוליטית בישראל. ח"כית חכמה, רהוטה, דעתנית. מחויבת לערכים, לחינוך, לציונות, לזיקה לעם היהודי בגולה. ח"כית המיטיבה לנסח רעיון לעומק ובבהירות. למרבה הצער, אין לנו רבים כמותה.

בשבוע שעבר הסתיימה הקריירה הפוליטית של ח"כ וילף. בפועל, היא תשלים את ימיה עד הבחירות הקרובות, תהיינה כאשר תהיינה. היא לא תיבחר עוד. בשבוע שעבר היא ביצעה התאבדות פוליטית, כאשר קראה להסיר את תמונתו הגדולה של רבין בחזית חדר הישיבות של סיעת העבודה, ולהחליפה בתמונה של בן גוריון.

זאת הצעה שגויה. רבין היה מנהיג מפלגת העבודה וראש הממשלה מטעמה שנרצח ברצח פוליטי. בתור שכזה, אך טבעי שמפלגתו תעניק לזכרו את מלוא הכבוד. זאת הצעה שגויה כיוון שאין היא מבינה את פסיכולוגיית הסמלים והמותגים – רבין הוא מותג חיובי מאוד בחברה הישראלית, לבטח חיובי לאין ערוך יותר ממפלגת העבודה, ולכן יש למפלגת העבודה אינטרס מובהק להתמתג סביב זכרו.

היה היגיון בהשמעת דעתה בדיון האם להציב את התמונה. להסרת התמונה, שהייתה לחלק מן הנוף הטבעי, יש משמעות סמלית של הפניית עורף לרבין, וכמובן שמפלגת העבודה אינה יכולה להרשות לעצמה צעד כזה.

אבל יותר משההצעה שגויה מבחינה עניינית, היא טעות פוליטית פטאלית של ח"כ וילף. אילו הציעה וילף להוסיף את תמונתו של ב"ג ליד תמונתו של רבין, איש לא היה מוחה על כך. אולם ההצעה להסיר את תמונת רבין – לא זו בלבד שאין לה כל סיכוי להתקבל, היא נחשבת בלתי לגיטימית בחברה הישראלית ובוודאי במפלגת העבודה, ולכן הצעתה כמוה כהתאבדות פוליטית.

יש טעם לפגם בכך שהצעה כזו אינה לגיטימית. מן הראוי שרצח רבין יהיה טאבו מוחלט – שלא תהיה כל לגיטימציה להקלת ראש כלשהי במשמעות הפשע הנתעב הזה. אולם הגיעה השעה להחזיר את הלגיטימציה לדיון ביקורתי על רבין האיש והמדינאי ועל המדיניות שלו, כפי שלגיטימי דיון כזה על בן גוריון, על בגין ועל כל שאר ראשי הממשלות בישראל. הגיעה השעה שמותר יהיה להציע להסיר את תמונת רבין, ויתקיים עליה דיון ענייני. אולם אנו רחוקים מכך. אלדד יניב, ביריון פוליטי מתלהם שסיכויו להצליח בפוליטיקה גבוהים לאין ערוך משל וילף, כבר שידך אותה, במאמר ל"הארץ", ליגאל עמיר, כמעט כבת בריתו וממשיכת דרכו. על טעותה הפוליטית החמורה תשלם וילף בקריירה הפוליטית שלה. חבל, הפסדנו פוליטיקאית איכותית מאוד.

אילו הייתה עינת וילף מבקשת את עצתי, מה עליה לעשות מחר בבוקר, הייתי מייעץ לה לכתוב קורות חיים ורשימת ממליצים.

                                                                                                                                                                                                                        * BSH