הבלוג של אורי הייטנר

אחד מעקרונות היסוד של מדינת ישראל, הוא השוויון בפני החוק, ללא הבדלי דת גזע ומין, כפי שנכתב במגילת העצמאות. לפיכך, אם תתקבל הצעת החוק, לפיה יש לשלול אזרחות מאזרחים בגין ריגול, מעשי טרור ובגידה, ברור שההצעה לא תוכל להפלות בין אנשים על רקע של דת, גזע או מין. אם יורשע אזרח יהודי בריגול, דינו יהיה בדיוק כדינו של אזרח ערבי שיורשע בעבירה דומה.

הוא הדין בטרוריסטים. אם הצעת החוק תתקבל, תוקפה יחול, כמובן מאליו, גם על מחבלים יהודים. מחבלים יהודים?! היעלה על הדעת?! בושה גדולה, אבל הדבר קיים. פיגועי "תג מחיר", למשל, הם מעשי טרור מובהקים. כל מי שמעורב בהם הוא מחבל – שביצע מעשה טרור או סייע לטרוריסטים. לפיכך, אם יתקבל החוק, יש לשלול על פיו את אזרחותם של פורעי "תג מחיר" ושל כל המחבלים היהודים. איני משוכנע לחלוטין שזו כוונתם של מציעי החוק, אבל חוק הוא חוק.

ומה באשר לבגידה? גם כאן אין מקום לאפליה. בוגד הוא בוגד הוא בוגד – תהיה לאומיותו אשר תהיה. בוגד ערבי ובוגד יהודי – שניהם שווים בפני החוק. אולם מבחינה נורמטיבית ומוסרית, בגידה של יהודי חמורה יותר, כיוון שאין הוא בוגד רק במדינתו אלא גם בעמו.

מיהו בוגד? מי שמתייחס אל מדינת ישראל כאל אויב ונלחם נגדה; מי שמתייחס לצה"ל כאל צבא אויב ונלחם בו. למשל, כל מי שמרים יד על חיילי צה"ל הוא בוגד. מי שמיידה אבנים על חיילי צה"ל – קל וחומר. מי שמגדף קציני צה"ל ומכנה אותם "נאצים", כמובן שהוא בוגד. מי שמחבל במזיד ברכוש צה"ל, מנקב גלגלים של כלי רכב צה"ליים, מבצע מעשה בגידה מובהק. גם מי שבעיצומה של מלחמת לבנון השניה, עת אלפי טילים נחתו בישראל ומאות אלפי אזרחים חיו תחת אש, הסיתו את חיילי צה"ל לערוק מן המערכה כדי לא להשתייך ל"צבא הגירוש", כמו גם תמונת הראי שלהם - המסיתים לעריקה מ"צבא הכיבוש", אינם אלא בוגדים.

האומנם סיעת "ישראל בעליה" מתכוונת שתישלל אזרחותם של כל הנ"ל? יתכן. מכל מקום, רק אחרי שהבהרנו על מי עלול לחול החוק הזה, ניתן לדון בשאלה האם החוק רצוי.

תחושת הבטן האינסטינקטיבית של כל פטריוט היא לתמוך בהצעה כזאת. אנו סולדים מהרעיון שמחבל, מרגל או בוגד יהיו אזרחי מדינת ישראל, יצביעו בבחירות וייהנו מזכויות האזרח. אבל למה רק הם? ומה עם רוצחים? האם אב שרצח את ילדיו הוא טיפוס נחמד יותר מהנ"ל? האם קרליק, הנאשם ברצח משפחה שלמה, ראוי לאזרחות יותר ממרגל? ומה עם סוחרי סמים? ומה עם אנסים? והאם מי שרצח את ראש הממשלה ראוי להשתתף בבחירות ולקבוע מי יהיה בשלטון? אבל... איפה הגבול?

יש מחיר לדמוקרטיה, ולא כדאי לקצץ בנטיעותיה. ישראל היא מדינת חוק, ויש דרכים למצות את הדין עם אזרחים שסרחו. לשם כך יש משטרה, פרקליטות, בתי משפט ובתי כלא. יתכן שיש צורך לחזק את יכולת האכיפה, להחמיר את הענישה. אך אין לפגוע באזרחות. אזרח שסרח ישא בעונשו, אך אזרחותו תשמר. כמדינה דמוקרטית, ראוי שנזהר ולא נמהר לעלות על המדרון החלקלק של שלילת אזרחות.

                                                                                                                                                                                                          * "ישראל היום"