מינהל מקרקעי ישראל אסר על הקיבוצים להשכיר דירות, בטענה שעל פי חוקי החכירה, אין לעשות שימוש בלתי חקלאי בקרקעות המדינה.
הטענה הזאת אינה רק מוזרה, היא הזויה. במשברים הקשים שפקדו את הקיבוצים ב-30 השנים האחרונות, עזבו חברים רבים, מאזן ההגירה היה שלילי, בנים מעטים חזרו לקיבוץ. בשנים האחרונות יש שינוי לחיוב במגמה הזאת, אולם עדיין יש אלפי דירות ריקות בקיבוצים. אין ולא יכול להיות שימוש חקלאי בקרקע של הדירות הללו. המשמעות של איסור השכרתן, היא הישארותן ריקות (כל עוד אינן מאוכלסות באוכלוסיית קבע), מוזנחות, מופקרות – העיקר שהקיבוצים לא ייהנו מפרי השכרתן. יתר על כן – מצבם הכלכלי של קיבוצים רבים נפגע במשברים שפקדו את ההתיישבות, וגדיעת מקור ההכנסה מהשכרת דירות, שבחלק מן הקיבוצים היה ממש למטה לחמם, היא פגיעה קשה מאוד בקיבוצים ובחבריהם, ללא כל הצדקה.
מנהיגי המדינה ומוסדותיה מרבים ללהג אודות חשיבותה של הפריפריה, אולם פוגעים בה בהחלטות כגון זו. רובם המכריע של הקיבוצים נמצא בפריפריה – בגליל ובנגב, בערבה, בגולן ובבקעת הירדן, וההחלטה הזו פוגעת בהם קשות. אם המדינה רואה ביישוב הגליל והנגב יעד לאומי, עליה לקבל החלטות המעודדות אכלוס ולא הפוגעות בו.
חלק ניכר מהדירות בקיבוצים מושכרות לסטודנטים המאכלסים בהמוניהם את הקיבוצים הסובבים את המכללות בפריפריה, כמו מכללת תל-חי באצבע הגליל ומדרשת ספיר בשדרות. אין כל חלופה לאותם סטודנטים. איסור על הקיבוצים להשכיר את דירותיהם עלול למנוע כל אפשרות שיכון לאותם סטודנטים ולהמיט מכה קשה מאוד על המכללות.
ההחלטה הזאת מנוגדת לאינטרס הלאומי, פוגעת באינטרס החברתי, פוגעת במערכת ההשכלה, מכה את ההתיישבות ובעיקר את הקיבוצים החלשים. אין לה כל הצדקה ואין בה כל היגיון. יש להיאבק בהחלטה הזאת ולהביא לביטולה.
* "על הצפון", "חדשות בן עזר", "שווים"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
